הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב · שמות · פרק 15

ד״א ויסע משה. הוא דברי ר׳ אליעזר במכילתא ומובא בילקוט שם.

וג׳ מסעות. מכילתא וילקוט שם.

ויסעו מפי החירות. וכן מובא במכילתא ובכ״י פלארענץ וכ״י פ״ב ובמקרא כתוב ויסעו מפני החירות.

ר׳ אליעזר אומר. מכילתא. והרב בעל מאיר עין אות ט׳ הביא וז״ל עיין בזה ינחמנו, ובברורי המדות כתב שהוא ט״ס וצ״ל ד״א שהי׳ בר״ת ונתחלף להמעתיק דלי״ת ברי״ש. ואין צורך לכל זה דאינו אלא נוסחא אחריתא וכזה נמצא הרבה ברייתות, א״נ תרי תנאי נינהו אליבא דר״א עכ״ל אולם כאשר תראה היתה גם לפני רבינו הגי׳ פה ר׳ אליעזר אומר, וכן בשמ״ר פכ״ד מובא זה בשם ר׳ אלעזר, ויש לתקן שם במקום לא נסעו צ״ל נסעו. ומדברי רבינו שהביא למעלה ד״א ויסע משה נראה כי הי׳ שם לפניו הגי׳ ד״א במקום ר׳ אליעזר וא״כ אין צורך לומר כי תרי תנאי נינהו.

ר׳ יהודה אומר. במכילתא ובשמ״ר פכ״ד הגי׳ ר׳ יהודה בן אלעאי. ובכ״י פלארענץ ר׳ יהודה בן אלעזר.

ומרנא ורבנא טוביה כו׳. ובכ״י פלארענץ ואני טוביה ברבי אליעזר זצ״ל שמעתי מאבא מרי ועיין מה שהעירותי במבוא.

בעל כרחן לפי שהיו מוצאין כו׳. כן הביא הילקוט רמז רנ״ד בשם התנחומא. ולפנינו ליתא ואין ספק שכיוון לתנחומא הנקרא ג״כ ילמדנו. וז״ל מהו ויסע שהסיען בעל כרחן עמד פרעה וקשט אותן הסוסים באבנים טובות ומרגליות ושנטבעו בים היו צפין על שפת הים והיו ישראל יורדין בכל יום ונוטלין מהן ולא היו מבקשין לזוז משם כיון שראה משה כך א״ל מה אתם סבורים שבכל יום הים מעלה לכם אבנים טובות ומרגליות עמד והסיען בעל כרחן ע״כ. וגם רש״י עה״ת הביא הדרשה הזאת.

הוא מדבר כזב. כ״ה הגי׳ במכילתא ובתנחומא ובילקוט ירמיה רמז רס״ו, אולם בשמ״ר פכ״ד ובילקוט רמז רנ״ה ובס׳ והזהיר דף כ״א ע״א. וכן בכ״י פ״ב הגי׳ זה מדבר כוב ובכ״י פלארענץ המלה נמחקת. ונזכר זה המקום ביחזקאל ל׳ ה׳. ועיין ארץ קדומים צד 29.

והיה שמונה מאות פרסה. כ״ה הגי׳ בתנחומא ושמ״ר ובילקוט. גם בילקוט ירמיה שם. ולפנינו במכילתא תשע מאות. ועיין במאיר עין.

שרף הוא אפעה. במכילתא ותנתומא וילקוט רמז רנ״ה וילקוט ירמיה רמז רס״ו ובס׳ והזהיר שם אין אפעה אלא עכס אמרו שעכס זה רואה צל עוף שהוא פורח באויר מיד מת ואבריו נושרין, לכן יש לתקן בדברי רבינו וכצ״ל וכתיב משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרץ מעופף וגו׳ (ישעיה ל׳ ו׳). אין אפעה אלא עכס אמרו שעכס זה רואה צל עוף פורח מיד [מת] העוף ונושר אברים אברים. ובתנחומא איתא מיד נתחבר ונושר אברים אברים צ״ל מיד מת.

אמר ר׳ אבא. כ״ה הגי׳ בשמ״ר פכ״ד ובילקוט רמז רנ״ה וירמי׳ רמז רנ״ו בשם המכילתא ולפנינו אמר ר׳ עקיבא, ובתנחומא א״ר אחא וכן בעל ספר והזהיר העתיק כמו שמצא בתנחומא ר׳ אחא. ומדברי רבינו תראה שהיה לפניו הגי׳ גם במכילתא א״ר אבא. וכן יש לתקן בתנחומא ר׳ אבא במקום ר׳ אחא ויפה העיר ידידי הרה״ג מהרא״ה ווייס במדות סופרים אות ד׳ הגי׳ ר׳ עקיבא היא בטעות שלא מצינו תואר רבינו הקדוש רק על ר״י הנשיא, ואם גרסינן ר׳ אבא אז הוא רב הנקרא אבא אריכא ומצאנו אותו בברייתא בשלשה מקומות בשם ר׳ אבא, והוא היה תלמיד רבינו הקדוש ובתנחומא ובילקוט הגי׳ רבינו הגדול, ולגי׳ זו אפשר שרבינו הגדול מכוון על רב שכן מצאנוהו כמה פעמים בש״ס בשם הזה ור׳ אבא סתם הוא ר״א תלמיד רב. וראיתי בכ״י פלארענץ ושם הגי׳ א״ר אבא זה שח לי רבינו הגדול.

בארץ ישראל. בשמ״ר הגי׳ פעם אחת עבר אדם בתוך מדבר כוב זה. ויש לתקן כמו שהוא לפנינו כי דברי השמ״ר נובעים מן המכילתא והתנחומא.

ר׳ יהושע אומר. מכילתא וילקוט, ושם מובא גם דברי ר׳ אליעזר ואחרים. ורבינו השמיטם כי דבריהם קשה להולמם. ובתנחומא הביא דברי אחרים והשמיט דברי ר׳ יהושע ור׳ אליעזר, ואחר התנחומא הלך בעל ס׳ והזהיר דף כ״א ע״א.

לפיכך תקנו אבות הראשונים. במכילתא ותנחומא הגי׳ הנביאים והזקנים, ובגמרא ב״ק פ״ב ע״א עמדו נביאים ותקנו. ועיין מה שהעיר בזה ידידי הרה״ג מהרא״ה ווייס במדות סופרים אות ו׳.

שלא יהיו שלשת ימים בלא תורה. זה ליתא במכילתא. רק נשנה בגמרא שם וכן בתנחומא. ואולי נשמט זה במכילתא לפנינו ועי׳ בתוס׳ ב״ק שם ד״ה כדי.

ר׳ יהושע אומר. מכילתא וילקוט שם.

בג׳ מקומות. כ״ה גם בכ״י פלארענץ, ובכ״י פ״ב הגי׳ לשלשה ימים חזרו ישראל באותה שעה. ועיין במאיר עין אות כ״ח.

שלא נטלו עצה. מכילתא שם.

מיכן את למד. מכילתא וילקוט רמז רנ״ו.

ריב״ק. מכילתא וילקוט שם.

הרדופני. וכן תרגם יב״ע, ובתנחומא בד״ה אז ישיר מספרא מובא כן בשם ר׳ נתן ׳ וכן הביא הערוך ערך הרדפני וכתב שהוא אילן הגדל על המים ופריו סם המות, וכן מפורש בגליון הילקוט, והוא ροδοδάφυη ועיין בערוך בהערת הרמ״ל.

וכן אלישע הנביא במלח ריפא מי יריחו. מ״ב ב׳ י״ט כ׳ כ״א וכ״ב והמים רעים וגו׳ ושימו שם מלח וגו׳ וישלך שם מלח וגו׳ רפאתי למים האלה וגו׳ וירפו המים עד היום הזה.

רשב״י אומר. מכילתא וילקוט שם.

המים המים. שם.

חק זה שבת. מכילתא בשם ר׳ יהושע ובילקוט רמז רנ״ז שם שם לו חוק ומשפט זה כיבוד אב ואם. צ״ל חק זה השבת ומשפט זה כיבוד אב ואם.

ואמר ר׳ יהודה כאשר צוך במרה. זה ליתא במכילתא. ונשנה בסדר עולם פ״ה ומובא בילקוט רמז רנ״ז.

ר׳ אלעזר המודעי. מכילתא וילקוט שם.

אלו דיני קנסות, במכילתא אלו דיני אונסין ודיני קנסיות ודיני חבלות ועיין שם במאיר עין אות מ״ט.

לפי ששי״ן וסמ״ך משמשין. ר״ל מתחלפין, עיין מכילתא שם וילקוט רמז רנ״ז.

מיכן אמרו. מכילתא שם. גם בפ׳ יתרו פ״ב על הכתוב אם שמוע תשמע, וילקוט שם.

הבא לטהר. שבת ק״ד ע״א.

אם שמעת בישן. ברכות מ׳ ע״א.

אלו עשרת הדברות. מכילתא וילקוט רמז רנ״ז.

בעשרה קולות. מכילתא וילקוט שם ועיין ילקוט תהלים רמז תש״ט שחושב שבעה קולות.

שנאמר מן השמים. הסיום הזה ליתא במכילתא.

היינו דתנן. אבות פ״ב מ״א.

אלו הגדות המשובחות. במכילתא וילקוט שם והישר בעיניו תעשה אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל העם, והאזנת למצותיו, אלו גזירות. ובילקוט הגי׳ אלו גזירות שוות, והגאון בעל איפת צדק הגיה אלו המשניות. ועיין מה שהעיר ידידי הרה״ג מהר״א ווייס בעל מדות סופרים אות צ׳.

דברי ר׳ יהושע. מכילתא וילקוט ורש״י עה״ת.

ד״א. שם.

מגיד. שם.

שנא׳ ויחנו שם על המים. במכילתא וילקוט הגי׳ ויחנו שם על המים לעולם אין ישראל חונין אלא על המים דברי ר׳ יהושע. הגר״א מוחק כלהביאמר מן לעולם עד המים וזה מסכים עם גי׳ רבינו.

ר׳ אליעזר. במכילתא ר׳ אליעזר המודעי.

כנגד י״ב שבטים. מובא גם ברש״י עה״ת: