151וגם זה היפכו לו חכמי ישראל. עי׳ לעיל הערה כ״ג שציינתי כל המקומות שבמדרשים אשר הביאו השנוים ששנו לתלמי המלך.
קנא. כי אותיות אית״ן מתחלפות. ועמ״ש ע״ז לקמן בת״ב פ׳ בלק על פ׳ אולי אוכל נכה וגו׳ ועמ״ש שם החזקוני ע״ז הכתוב:
152ד״א לשעבר. ב״ר פ״ח.
153כך השיב ר׳ שמלאי. מבואר בב״ר שם.
קנג. וי״א כי רב סעדיה פי׳. עי׳ הראב״ע. שהביא ויאמר הגאון כו׳ ע״ש. כוון ג״כ לפי׳ רבינו סעדיה גאון ז״ל. כי מלבד תרגומו על התורה בלשון ערבי. חבר ג״כ פירוש על התורה. עיין תולדות רס״ג בהערה ל״ד. ובהערה ל״ח.
154אלא שהצלם הוא על תואר מראית הדבר. הכוונה כי צלם הוא המראה והגוון של הדבר (דאס אויסזעהען). והדמות הוא תקון והתבנית (פארם. בילדונג). ומפרש סר צלם מעליהם מלשון צלם. כלומר נשתנה מראיתם מחמת אימה. ודמות פניהם הכוונה תיקון ותואר פניהם (דיא בילדונג איהרעס אנגעזיכטעס)
155זש״ה שירו כו׳ מלך שבחיות. חגיגה י״ג ע״ב.
156אמרו רז״ל. ברכות ס״א ע״א. ערובין י״ח ע״ב.
157אר״י אמר רב. סנהדרין נ״ט ע״ב. ועי׳ שם נ״ו ע״ב בתוס׳ ד״ה אכל תאכל.
158מאד אד״ם למפרע. ב״ר ספ״ט.
159ד״א כו׳ טוב מאד להרבות המות. עי׳ ב״ר פ״ט בתורתו של ר״מ מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות. והרד״ק בפי׳ עה״ת הביא וז״ל ואני מצאתי כתוב. דהוה כתוב באורייתא דאשתביאת לרומי והיא היתה גנוזה וסתומה בכנישתא דאסוירוס והנה טוב מות עכ״ל.
160מפני מה נתוספה ה׳ בששי. שבת פ״ח ע״א. וע״ז ג׳ ע״א.
161יום שהיתה בו גמירת מלאכת העולם. עי׳ ב״ר סוף פ״ט. ובה נגמרה מלאכת העולם ע״כ כתיב הששי.
162ת״ר אדם יחידי נברא. סנהדרין ל״ז ע״א.
163שלא יהיו המינין אומרים. בגמרא שלא יהיו צדוקים אומרים.
164אנו בני צדיקים. עי׳ רש״י שם.
165מתניתין. ר״ל ועוד תנינו שם בסנהדרין וכ״ה בתוספתא פ״ח.
166תניא היה ר״מ אומר. סנהדרין שם.
167ת״ר אדם בע״ש נברא. סנהדרין שם. וכן נשנה בתוספתא שם.
168שלא יהו המינין אומרים. בגמרא שם השמיטו מלת מינין והציגו במקומה צדוקים.
169ד״א שאם תזוח. בגמרא שם.
170ד״א. גם זה שם.
171משל למלך. בגמרא שם.
172רבא רמי. כ״ה בע״ז י״ט ע״א. אולם בסנהדרין שם הגי׳ רבה בר בר חנה רמי.
173בתחלה על גפי כו׳. עי׳ רש״י שם. ובתוס׳ סנהדרין שם ד״ה בתחלה: