הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 16

כלומר מה שלא ילדה לא היה כו׳‬. עי׳‬ יבמות ס״‬ד ע״‬א ומובא גם בב״‬ר פמ״‬ה.
א. לפי ששפחת מלוג היתה. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט שם.

מבית פרעה נתנוה לה. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט רמז ע״‬ח. ורש״‬י עה״‬ת.

הגר הא אגרך. כלומר הנה שכרך על צניעותך. המלות כלומר וכו׳‬ הן דברי רבינו לפרש דברי הב״‬ר.

אמרה שרה. ב״‬ר פמ״‬ה. וילקוט רמז ע״‬ט.

מכתי. כ״‬ה בכ״‬י פלארענץ גם בילקוט בשם המדרש. ולפנינו בב״‬ר מהיכן היא סבתי. וצ״‬ל מכתי.

לא מפני כשפים. זה ליתא בב״‬ר שם. רק הילקוט הביא כן בשם המדרש. ולפנינו הגי׳‬ לא כשם שהיו אומרים לי קמיע היא צריכה. הימוס היא צריכה. ובישרון מחברת שניה צד כ״‬ח העירותי כי המ״‬כ דחק לפרש אבל האמת שצ״‬ל מיימוס. והמלות קמיע היא צריכה הן פירוש הערוך. ובלי ספק רשם אחד בצד המדרש שלו שלש המלות האלה לבאור ואח״‬כ הובאו פנימה. כמו שתראה בערוך ערך מיימוס כתב וז״‬ל ותאמר שרי מיימוס היא צריכה פי׳‬ קמיע היא צריכה כלומר מלשון רפואה מלשון מחי ומסי עכ״‬ל. אולם בהוראת המלה יפה כתב המוספי שהיא יונית μαιευμα ופי׳‬ אומנת המילדת.

כל מי שאין לו בן. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט רמז ע״‬ט ורש״‬י עה״‬ת. ועי׳‬ ע״‬ז ה׳‬ ע״‬ב.

לקול רוח הקודש. ב״‬ר שם. וילקוט שם. ורש״‬י עה״‬ת.

שאמרנו למעלה. נח י״‬א כ״‬ט. וע״‬ש בהערה שלי.

לקחתה בדברים. ב״‬ר פמ״‬ה. יבמות ס״‬ד ע״‬א. ורש״‬י עה״‬ת.

ר׳‬ אמי. ב״‬ר פמ״‬ה. יבמות ס״‬ד ע״‬א. ורש״‬י עה״‬ת.

מיכן שישיבת. ב״‬ר וילקוט שם. יבמות שם. ורש״‬י עה״‬ת.

לו ולא לאתר. ב״‬ר. וילקוט שם.

כיון שבא אליה. ב״‬ר פמ״‬ה ופנ״‬א. וילקוט רמז ע״‬ט. ורש״‬י עה״‬ת. ועי׳‬ יבמות ל״‬ד ע״‬ב.

בוא וראה הפקועים כו׳‬. בכ״‬י פלארענץ ובב״‬ר הגי׳‬ הקוצין הללו. והנמשל בנות לוט שהן כקוצים נגד שרה נתעברו מיד. ושרה לא נתעברה אלא עד אחר כמה שנים.

ולמה נתעברו האמהות. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט רמז ע״‬ט. ועי׳‬ מדרש תזית פ׳‬ יונתי בחגוי הסלע.

ר׳‬ חלבו בש״‬ר יוחנן. ב״‬ר שם. ועי׳‬ יבמות ס״‬ד ע״‬א. ושם הוא בשם ר׳‬ יצחק.

היו מטרוניות באות. ב״‬ר פמ״‬ה. ורש״‬י עה״‬ת.

עם דא אנא מיסב ומיתן. פי׳‬ וכי עם זאת אני נושא ונותן להתקוטט עמה.

הלואי ניסב וניתן עם מרה. ר״‬ל הלואי אחשוב דברים לישא וליתן בהן עם אברהם. והסיום כלומר אל תען. הם דברי רבינו ששרה אומרת שהיא לא תשוה להגר לענותה כאולתה.

ר׳‬ יודן. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט רמז ע״‬ט. ובכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ ר׳‬ יהודה בש״‬ר סימון.

ר׳‬ ברכיה. שם. ובכ״‬י פלארענץ ר׳‬ ברכיה משום ר׳‬ אסי בר כהנא.

משל. שם.

תבע דיני דיני. בב״‬ר וילקוט שם תבע דקיון דידי. והמלה יונית διαχιου פי׳‬ עלבון ועונש לפי הצדק. והמלות ״‬פי׳‬ ראה הדין שלי למה אני בבית האסורים״‬ המה דברי רבינו.

תבע דיני דידן. גם פה הגי׳‬ תבע דקיון דידן.

ראויה היתה שרה. ב״‬ר פמ״‬ה.

נתמעטו מחייה ל״‬ת שנה. כ״‬ה גם בב״‬ר ולדעתי צ״‬ל מ״‬ח. כי שני חיי שרה קכ״‬ז והיתה ראויה לחיות עוד מ״‬ח שנה לתשלום קע״‬ה כמנין חיי אברהם.

בינך כתיב כלומר הבן שלך. בב״‬ר פמ״‬ה א״‬ר יותנן ביני ובינך ובנך כתיב וכן מובא בילקוט רמז ע״‬ט. וברור שצ״‬ל ביניך כתיב. והכוונה כי נקוד על יו״‬ד בתראה. עיין מס׳‬ סופרים פ״‬ו ה״‬ג. והוא חד מן עשר נקודות אשר אתו לדרשה. עיין ספרי בהעלותך ובמד״‬ר פ״‬ג. ובאדר״‬נ פל״‬ג. ועי׳‬ רש״‬י עה״‬ת שכתב כל ביניך שבמקרא חסר וזה מלא קרי ביה ובניך כו׳‬. ואולי היא הוספה ברש״‬י שהוסיף אחד המגיהים ״‬קרי ביה ביניך״‬ עי׳‬ מזרחי וחזקוני. ויפ״‬ת בב״‬ר שם.

מלמד. ב״‬ר פמ״‬ה. ילקוט רמז ע״‬ט.

לכדאמרן. ר״‬ל כמו שהביא שהכניסה בה עין הרע. ועי׳‬ בב״‬ר שם.

א״‬ר חנינא. ב״‬ר שם. וילקוט רמז ע״‬ט.

אמר אסור להשתעבד. עי׳‬ ב״‬ר פמ״‬ה ובילקוט רמז ע״‬ט.

ר׳‬ אבא בר ביזנא. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. ובב״‬ר וילקוט הגי׳‬ ר׳‬ אבא בר כהנא.

אורחא דחגרא. כן תרגם אונקלוס. ובמדרש ב״‬ר פמ״‬ה איתא באורחא דחלוצה. וכ״‬ה בתרגום ירושלמי. וכן מחוילה עד שור (שמות ט״‬ו כ״‬ב) ביב״‬ע מדברא דחלוצה. ורבינו הביא כמו שראה בת״‬א ולא כמו שהוא במדרש ות״‬י. וטעם שתרגם חגרא הביא בעל ארץ קדומים צד רכ״‬ח כי לדעתו שור כמו חומה. ולקראת על השם הזה על היותה עיר חומה גבוהה ובצורה מאד. ערי מבצר ת״‬י קרוין חקרין. ואונקלוס תרגם חגרא בחילוף הקו״‬ף בגימ״‬ל. והתרגום ירושלמי ויב״‬ע וכן דעת המדרש שור הוא חלוצה כי לפי דעתם אלוש ושור שניהם שם עיר אחת וכן מתרגמים הירונימוס ואיזיביוס את השם אלוש Chalusa (חלוצה) ע״‬ש. ולדעת יוסף בן גוריון בס׳‬ קדמוניות לעברים .Ioseph. Ant. Iud. 6. 7.3 יהיה שור העיר פילוזיום.

מתלא אמרין בי תרי קריין כו׳‬. המשל הזה מובא בב״‬ק צ״‬ב ע״‬ב וז״‬ל מנא הא מלתא דאמור רבנן חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש. א״‬ל דכתיב ויאמר הגר שפחת שרי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת. פירש״‬י אוכפא לגביך מוש כלומר טול אוכף של חמור והסירהו אליך ושים אותו על גביך כלומר הודה לדבריו ואל תענהו. מוש כמו כי לא ימוש. והנה רבינו הביא הגי׳‬ מתלא אמרין אולי היה לפניו הגי׳‬ בגמרא במקום מנא הא מלתא דאמרו רבנן. מנא הא מתלא דאמרי אינשי. וכן בגמרא שם נרשם בצדו במקום דאמרו רבנן צ״‬ל דאמרי אינשי. וכן בילקוט רמז ע״‬ט הביא דברי חז״‬ל אלו וגרס דאמרי אינשי. וכן במקום אוכפא לגביך מוש. הציג המחבר שקול אוכפא שדי אגביך. ואולי יש לתקן בדבריו במקום בתרי צ״‬ל חברי כמו שהוא לפנינו בגמרא חברך קרייך חמרא. או הגי׳‬ בתרי נכונה ופי׳‬ אם שנים קורין לך חמור. ועי׳‬ להלן מה שהבאתי ממדרש ב״‬ר. וראיתי בערוך ערך אוכף הביא וז״‬ל אכפא מושל גביך בב״‬ק בסוף גמרא דהחובל פי׳‬ אוכף של עצים נתון על המרדעת של חמור כדי למנוע חיכוך המשאוי על גבי החמור עכ״‬ל. יש לתקן בדבריו שצ״‬ל אוכפא מוש לגביך. וגם בילקוט שם גורס מוש לגביך במקום לפנינו בגמרא הגי׳‬ לגביך מוש. והמשל הזה מובא במדרש ב״‬ר בלשון אחר מתלא אמר אם אמר לך חד אוניך דחמר לא תיחוש. תרין עביד לך פרוכי. פי׳‬ אם אמר לך אדם אחד אזנך של חמור הם אל תחוש לדבריו. אבל אם שנים אומרים לך כן תכין לך רסן. וצ״‬ל במדרש פורבי כמו שהביא לנכון המוספי בערך פרב וכתב בל״‬י רסן ופרומביא. ובילקוט רמז ע״‬ט גורס עביד לך פרומי ונרשם בצדו פי׳‬ מסוה. והיא גירסא משובשת.

כמה מלאכים. ב״‬ר שם. ילקוט רמז ע״‬ט. ורש״‬י עה״‬ת.

ר׳‬ חמא ב״‬ר חנינא. כן הוא בכ״‬י פלארענץ וכ״‬ה בילקוט בשם ב״‬ר. אולם בב״‬ר פמ״‬ה הגי׳‬ ר׳‬ יוסי בר חנינא.

חמשה. שבכל אמירה היה מלאך אחד ויש פה ד׳‬ אמירות. ומקודם נאמר וימצאה מלאך ה׳‬. הרי חמשה.

בוא וראה. ב״‬ר שם וילקוט רמז ע״‬ט.

א״‬ר חייא. ב״‬ר שם וילקוט שם. יומא ט׳‬ ע״‬ב. ובכ״‬י פלארענץ א״‬ר אחא.

זה אחד מן אותם שנקראו שמותם כו׳‬. ב״‬ר פמ״‬ה בש״‬ר יצחק שלשה נקראו בשמם עד שלא נוצרו. ומובא בילקוט רמז ע״‬ט. ועי׳‬ מכילתא בא פט״‬ז ופדר״‬א פל״‬ב.

שהכל גדלין. ב״‬ר וילקוט שם.

שהכל בוזזין ממון. ב״‬ר וילקוט שם.

ולהלן כתיב נפל. ב״‬ר וילקוט שם.

ד״‬א. שם.

מלאך ה׳‬. ב״‬ר שם. וילקוט רמז פ׳‬.

א״‬ר אייבו. ב״‬ר וילקוט שם. ובכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ א״‬ר אבהו.
מז. שאפי׳‬ המלאכים שנקראו חיים לא יראוני. עי׳‬ ספרא ויקרא פ״‬ב וספרי בהעלותך סי׳‬ כ״‬ג.

קודם ליצחק י״‬ד. כי אברהם בן מאת שנה בהולד לו יצחק בנו.