לא היו אומרים דבר נבלה. בירוש' סוטה פ"ט אי' דברי נבלה. ולפי נוסחא דידן דבר נבלה בלשון יחיד. הוא למימר שאפי' דיבור אחד של נבלה לא הוציאו. אבל משבטלו אמרו דברי נבלה בלשון רבים שהרבו לנבל. ולהכי בטלו השיר מבית המשתאות כדלעיל:
קריאה במקור
עץ יוסף על איכה רבה · Parasha 5 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היו פוסקין כגגד שמחה. על שבטלה הצרה:
משבטלה סנהדרין בטלה השיר. דהוי מן הקצה אל הקצה שמתחלה מלבד שמחת המשתאות היתה שמחה מתחדשת על הצלות הצרות. ועכשיו אין צ"ל בשמחה כזו בטלה אלא אפילו השמחה הנהוגה בבית המשתאות בטלה [יפ"מ]:
משפסקו אלו ואלו. שיר בבית המשתאות ושמחה שהיו פוסקין כנגד הצרות. משרבו הצרות נמנעו מלפסוק שמחה כנגדן שאם באנו לעשות אין מספיקין. דבר אחר אין שוטה נפגע. ד"א אין בשר המת מרגיש באיזמל כדתני' בפ"ק דשבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 35bf5a3439adfcca3b56d99556585627f0589b7bbf57a62cfb863cfb08027ff2