אם מאיסה הוא כו'. משום דאי אפשר דנשוא המאמר של כי מאוס מאסתנו היינו קצפת עלינו עד מאד. כי לא נמצא טעם בדבר. להכי קאמר דנשוא המאמר מאסתנו וה"ק כי אם מיאוס הוא הא ודאי מאסתנו. כלומר מה שהיה היה ואין תקוה. ונשוא המאמר של קצפת עלינו הוא השיבנו ה' דקרינן בתריה. וה"ק ואם קצפת אפילו שהוא עד מאד יש תקנה שתשיבנו אליך עוד. שכל מי שהוא בכעס סופו להתרצות. אמן כן יהי רצון:
קריאה במקור
עץ יוסף על איכה רבה · Parasha 5 · פסקה 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 35bf5a3439adfcca3b56d99556585627f0589b7bbf57a62cfb863cfb08027ff2