וטבעו אותן במים. ואלו הן שלדותיהן. ושלדות אלו לא היו של מצרים ממש. אלא בדרך נס נדמה להם כשלדות צפין על פני המים. והמצרים חשבו שבדרך נס נתקיימו עד עתה להיות לזכרון כמו שטביעתן בנס היתה מאת ה'. וכתב היפ"ע שאינו רחוק לפרש דשטין ע"פ המים היו לאו דווקא. אלא פי' שהקב"ה הביא זכרון המצרים שנטבעו בלב אלה להתפעל עליהם כאילו היו רואים אותן שטים ע"פ המים לעיניהם:
קריאה במקור
עץ יוסף על איכה רבה · Parasha 4 · פסקה 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לכך נאמר בצפיתנו צפינו. ופי' עודינו תכלינה עינינו וגו' כדפרש"י במקרא כשבאה עלינו הרעה עדיין היו עינינו צופות אל חיל פרעה. שנאמר בהם ומצרים הבל וריק יעזורו שהיו מבטיחים אותנו לעזרה ולא באו. כמ"ש בהם הנה חיל פרעה היוצא לכם לעזרה שב לארצו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 35bf5a3439adfcca3b56d99556585627f0589b7bbf57a62cfb863cfb08027ff2