ספרי דברים · פסקה 55

(כט) והיה כי יביאך, אין והיה אלא מיד, כי יביאך, קבל עליך מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ. אשר אתה בא שמה לרשתה, בשכר שתבא תירש.

ונתת את הברכה על הר גריזים וגו', וכי מה בא הכתוב ללמדנו שהברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל והלא כבר נאמר (דברים כז יב) אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל מה ת"ל ונתת את הברכה על הר גריזים שיכול שיהו כל הברכות קודמות לקללות תלמוד לומר ונתת את הברכה על הר גריזים ברכה קודמת לקללה ואין הברכות קודמות לקללות ולהקיש קללות לברכות מה קללות בלוים אף ברכות בלוים מה קללות בקול רם אף ברכות בקול רם מה קללות בלשון הקודש אף ברכות בלשון הקודש מה קללות בכלל ופרט אף ברכות בכלל ופרט מה קללות אלו ואלו עונים ואומרים אמן אף ברכות אלו ואלו עונים ואומרים אמן כשהפכו פניהם בשעת ברכה אל הר גריזים ובשעת קללה אל הר עיבל סליק פיסקא