ספרי דברים · פסקה 9

(ט) ואומר אליכם בעת ההיא לאמר, אמר להם משה לישראל לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדש.

לא אוכל לבדי שאת אתכם, איפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השליו ועשה להם נסים וגבורות ולא היה יכול לדונם אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דייניכם, וכן שלמה אומר (מ"א ג ט) ונתת לעבדך לב שמע לשפוט את עמך, איפשר שלא היה שלמה יכול לדון את ישראל אדם שנאמר בו (שם ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה, ואומר (שם ה י-יא) ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב, ולא היה יכול לדונם אלא כך אמר להם איני כשאר כל הדיינים מלך בשר ודם יושב על בימה שלו דן להריגה לחניקה לשריפה ולסקילה ואין בכך כלום ואם חייב ליטול סלע נוטל שנים שנים נוטל שלשה דינר נוטל מנה איני כן אלא אם חייבתי ממון נפשות אני נתבע וכן הוא אומר (משלי כב כב) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש סליק פיסקא.