(ב) וזה דבר השמטה, מיכן אמרו המחזיר חוב בשביעית יאמר להם משמט אני ואם אמר לו אף על פי כן יקבל ממנו משום שנאמר וזה דבר השמטה.
קריאה במקור
ספרי דברים · פסקה 112
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[וזה דבר השמטה] שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה
שהיה בדין מה שמטה שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמוציא עבדים אינו דין שישמט מלוה תלמוד לומר וזה דבר השמטה שמטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה,
קל וחומר לשמטה שתוציא עבדים ומה יובל שאין משמט מלוה מוציא עבדים שביעית שמשמטת מלוה אינו דין שתוציא עבדים תלמוד לומר (ויקרא כה יג) בשנת היובל הזאת שביעית משמטת מלוה ויובל מוציא עבדים.
שמוט כל בעל, יכול אף בגזילה ובפקדון תלמוד לומר משה ידו
או משה ידו יכול שכר שכיר והקפת החנות תלמוד לומר אשר ישה ברעהו
אם סופנו לרבות כולם מה תלמוד לומר משה ידו מה משה ידו בזקוף אף כולם זקופים.
לא יגוש, ליתן עליו בלא תעשה.
את רעהו, פרט לאחרים.
ואת אחיו, פרט לגר תושב.
כי קרא שמטה לה', בין בארץ בין בחוצה לארץ סליק פיסקא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifre on Deuteronomy, ed. Dr. Louis Finkelstein. JTS, 1969
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012428250205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 17 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 61d77570815cbeedde85d690db364300273899a8f240189673fc304d31b76955