ועמדו, הדיינים יושבים ובעלי דינים עומדים. דבר אחר אזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ועמדו, מצוה בנדונים שיעמדו.
קריאה במקור
ספרי דברים · פסקה 190
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שני האנשים, אין לי אלא בזמן שהם שני אנשים איש עם אשה ואשה עם איש שתי נשים זו עם זו מנין תלמוד לומר אשר להם הריב מכל מקום,
יכול אף אשה תהא כשירה לעדות נאמר כאן שני ונאמר להלן (דברים יט טו) שני מה שני האמור כאן אנשים ולא נשים אף שני האמור להלן אנשים ולא נשים.
אשר להם הריב, יבוא בעל השור ויעמוד על שורו.
לפני ה', הם סבורים לפני בשר ודם הם עומדים ואינם אלא לפני המקום.
לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, זו היא שאמר רבי יוסי הגלילי וכי עלתה על דעתינו שופט שאינו בימיך אלא שופט שהוא כשר ומוחזק לך באותם הימים היה קרוב ונתרחק כשר וכן הוא אומר (קהלת ז י) אל תאמר מה היה.
(יח) ודרשו השופטים היטב ולהלן הוא אומר (דברים יז ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב היטב היטב לגזירה שוה מלמד שבודקים אותו בשבע חקירות אין לי אלא חקירות בדיקות מנין תלמוד לומר (שם יג טו) והנה אמת נכון הדבר
מנין שהעד עושה עצמו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד ומנין שעושה את חבירו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד x
מנין שהעד עושה עצמו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד ומנין שעושה את חבירו שקר תלמוד לומר והנה עד שקר העד יכול אף משנחקרה עדותם בבית דין תלמוד לומר שקר ענה באחיו אמור מעתה כל זמן שבית דין צריכים להם ולא משנחקרה עדותם בבית דין. כשתמצא אומר זומם מזומם ואפילו הם מאה.
(יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, אם ממון ממון אם מכות מכות אם עונשים עונשים
עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר [לא תענה ברעך עד שקר].
ועשיתם לו, מיכן אמרו אין עדים זוממים נהרגים עד שיגמר הדין שהרי צדוקים אומרים עד שיהרג שנאמר (דברים יט כא) נפש בנפש.
רבי יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, לפי שמצינו בכל עונשים שבתורה שהשוה מיתת האיש למיתת האשה וזוממיהם כיוצא בהם אבל בת כהן ובועלה לא השוה מיתת האיש למיתת האשה אלא מיתת האיש בחנק ומיתת האשה בשריפה אבל זוממים לא שמענו מה יעשה להם תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כמיתת אחיו מיתתו ולא כמיתת אחותו.
ומנין שהמבייש משלם ממון נאמר כאן לא תחוס עינך ונאמר להלן (שם כה יב) לא תחוס עינך מה לא תחוס עינך האמור להלן ממון אף לא תחוס עינך האמור כאן ממון,
רבי יהודה אומר נאמר כאן יד ורגל ונאמר להלן (שמות כא כד) יד ורגל מה יד ורגל האמור להלן ממון אף יד ורגל האמור כאן ממון.
רבי יוסי הגלילי אומר מנין שלא יצא למלחמה עד שיהו לו ידים ורגלים ועינים ושנים תלמוד לומר לא תחוס עינך נפש בנפש וג' כי תצא למלחמה.
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. [(כ א) סוס ורכב] כשישראל עושים רצונו של מקום כל הגוים נעשים לפניהם כסוס אחד שנאמר (שמות טו א) סוס ורוכבו רמה בים וכי סוס אחד היה כו'.
(כ א) כי תצא למלחמה על אויביך, במלחמת הרשות הכתוב מדבר.
על אויביך, כנגד אויביך אתה נלחם.
וראית סוס ורכב, מה הם יוצאים עליך בסוס ורכב אף אתה צא עליהם בסוס ורכב מה הם יוצאים עליך בעם רב אף אתה צא עליהם בעם רב.
לא תירא מהם כי ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים, מי שהעלך מארץ מצרים הוא עמך בעת צרה סליק פיסקא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifre on Deuteronomy, ed. Dr. Louis Finkelstein. JTS, 1969
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012428250205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 17 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 61d77570815cbeedde85d690db364300273899a8f240189673fc304d31b76955