קריאה במקור

מתנות כהונה על שמות רבה · פרק 41 · פסקה 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אוי להם. אוי להם מעלבונה שהם עולבים אותה ואין מחשיבין אותה לעסוק בה תדיר. כן פי' רש"י פרק ששי במסכת אבות:

מעשה אלהים. בתנחומא מפרש כאדם האומר לחבירו מה מעשיך אכר נגר. כך כל עסקו של הקב"ה בתורה וכן פירש"י. ולפיכך מי שאינו עושה כן נזוף ממנו:

באו שש. עיין בפירש"י בסדר זה ובפרק ר' עקיבא נראה השטן הראהו כן. וזהו כי זה משה שהראו כן באצבע. כך מפורש בתנחומא ובשבת פרק ר"ע:

קציעי צואריא. קטיעי וכרותי צואר שאין אתם זוכרים את הראשונות:

ויבן כו'. מדלא כתיב ויבנה מזבח. וכן דרשו אצל ויבן את הצלע. ויבן נח מזבח. וכן פירש רש"י שם. ועיין זה במדבר רבה פר' ט"ו:

[בקשו לבנות גרסינן]:

אין כבודו כו'. שאני כהן גדול:

לאחר. לשון עיכוב ואיחור:

מנגח אותם. כלומר עלה בחזקה ודחה אותם. וע' לקמן פ' מ"ד ובפ' עקב ובמדרש חזית בפסוק הנה מטתו. ובמדרש קהלת בפסוק שבתי וראה. ובפסוק ושבח אני את המתים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 795e4dad153047faf4defa53cca16b3879e7f46168c5537d60adde6e1b99309b