[בנקיון וגו' גרסינן:
קריאה במקור
מתנות כהונה על שמות רבה · פרק 38 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ישגו וגו' גרסינן]:
בכו והתפללו. וזהו ושובו:
רנו ליעקב שמחה וגו'. וכתיב בתריה בבכי יבאו ובתחנונים אובילם:
אלו ישראל. האי קדם דכתיב אלו ישראל שמחשבתן היא קדמה לעולם:
למעלן. כמו שדרשו רבותינו ז"ל כל המיצר לישראל כאילו מיצר כביכול להקב"ה שנאמר בכל צרתם לו צר. ואע"ג דכתיב לא באל"ף כבר אמרו בפרק כשם דלא כתיב באל"ף משמע גם כן כמו לו בוא"ו וגם במסורות איתא דקרינן לו צר בוא"ו:
צר לי. אסתר אמרה כן על עצמה ואויב לך לאחשורוש אמרה כן:
וכן אף שמיו וגו'. אף רבוי הוא לרבות שאף מן הארץ יעלה טל:
ויקח המן את הלבוש וגו'. ואיתא במדרש אסתר שהמן כפף קומתו לפני מרדכי ודרך עליו ועלה וישב לו על הסוס:
ונתן ה' וגו'. טעמו כאלו אמר כתיב ונתן ה' וגו' וכן לשון ספר זה בכמה מקומות:
אף כאן הוא אומר כו'. קרי ביה וזה הדיבור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 795e4dad153047faf4defa53cca16b3879e7f46168c5537d60adde6e1b99309b