קריאה במקור

מתנות כהונה על שמות רבה · פרק 2 · פסקה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הכי גרסינן הן האדם היה:

תהום. אותיות המות:

נתקנו. נתכנו:

נתעלו. וקבלו עלייה מן המדבר:

אתה מניחן שימותו כל הדור ההוא במדבר בעון המדבר:

[להחריב כו'. ולעשותן מדבר:

א"ל הקב"ה גרסי']:

אחרית כו'. על בבל נאמרה הנבואה כמבואר שם בירמיה (מו):

כמה ריכוכין. [כמה ריכוכין גרס'. ה"ג במדרש חזית בפסוק הגידה לי והם מיני לחמניות רכוכין בשמן]. הם מיני לחמיות כרוכין:

ה"ג הצאן ימותו והגדיים כו'. ופי' הכתוב כן תראה ביציאתן וסופן כלומר שימותו ותרעה הגדיים:

בעקבי. בסופן כד"א בשמרם עקב רב:

בארץ סיחון. נראה שנקרא משכנות הרועים על שם שבארצו כלו למות שלשה רועי ישראל אהרן מרים ומשה שמשה מת שם באחרונה [ועיין עוד במדרש חזית]:

בשיניו. קרי ביה הר בשן הב' לשימוש:

נקיים מכל מום. שבשעה שקבלו ישראל התורה בהר סיני נתרפאו כל בעלי מומין:

כגבינה. שנקי מכל סיג מי החלב שהכל נתמצה ממנו:

איפופסין. גזר דין שלהם על שהקב"ה חזר עליהם אם יקבלו התורה ומיאנו מלקבלה. ועיין במדבר רבה פ"א שמנה ששה שמות ונתן בהם טעמים שונים. ועיין שם:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 795e4dad153047faf4defa53cca16b3879e7f46168c5537d60adde6e1b99309b