פירוש מהרז״ו על רות רבה · Parasha 4 · פסקה 1

גדול שהוליד. צ"ע על איזה גדול כוונתו:

וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימין. מה הרעה הזאת אשר נהיית לאיש בכם. לפי גירסא זו צ"ע איך שייך פסוק זה למ"ש הוליד בשדי מואב ויתכן שהכוונה על פסוק שם באותו ענין בשופטים (כ"א י"ג) וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימין אשר בסלע רימון ויקראו להם שלום וגו' ויתנו להם הנשים אשר חייו והענין בזה מדבר בבני בנימין כמ"ש שם ובנימין הוליד. וסלע רימון יתכן שהוא במואב כמ"ש ישעיה ט"ז בנבואת מואב מסלע מדברה וכאן כתיב וינוסו המדברה אל סלע הרימון ויתכן שהגדול הוא שאול שברח אז לשדי מואב והיה מבנימין והדברים סתומים:

משוחרר מן העונות. פי' מן היצה"ר והתאוות המביאות לידי עונות וע"כ היה יכול להוליד בשדי מואב לשם מצוה להקים שם המת על נחלתו:

ויש אדם מוליד נשיו. שכתוב הוליד וגו' את חושים ובערא נשיו. ואח"כ אמר ויולד מן חדש אשתו שמ"ש נשיו משמע שלא היה לו רק שתי נשים חושים ובערא ואח"כ אמן מן חדש אשתו הרי שחודש לבד היא אשתו והם שני כתובים מכחישים ודורש ומכריע ע"פ מדת ממעל שכל שמות אלו אינם כפשוטם אלא לדרשה שחש וביאר וחידש ההלכה שע"כ הוליד ממנה:

שחש כנמר. אולי צ"ל שחש כנשר כמ"ש (חבקוק א' ח') כנשר חש לאכול. גם יתכן לקיים הגי' וכמ"ש חבקוק בפסוק הנ"ל וקלו מנמרים סוסיו כנשר חש וכתיב מנשרים קלו הרי שהנמר קל כמו נשר ויתכן שיאמר חש כנמר שפירושו קל ומהר ועי' קה"ר פסוק מי יאכל ומי יחוש ומ"ש שביאר דורש ובערה בע' כמו ובארה בא' שהע' וא' מתחלפין באותיות אחה"ע:

יתרא הישראלי. ש"ב י"ז כ"ה. יתר הישמעאלי ד"ה ב' כ"ז ובשניהם כתוב ואבי עמשא והם שני כתובים מכחישים:

וחגר חרבו כישמעאלי. יתכן שהכוונה כמ"ש חז"ל שאסור לכנוס לבית המדרש בכלי זיין אך דרך הישמעאלים לחגור קנזאל כמו חרב קטן לתכשיט ולא נחשב לכלי זיין ויתכן שבזה מותר ליכנס לבית המדרש:

שכל מי שיבטל הלכה זו בחרב הזאת וכו'. וזה תימא נפלא מה ענין חרב וחנית אצל ההלכה אם דורש ומתקבל אצל רוב החכמים הלא יקיימו ההלכה ואם לא יתקבל לרוב החכמים ידחו דבריו ולא יועילו אלף חרבות. ועוד אם ירצה להרוג יהרגוהו גם אחרים בחרבותם. ובהכרח לומר כמ"ש רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם שהחריף בתורה יקרא שנון ושינון וכמ"ש ושננתם שיהיה ד"ת מחודדין על פיך כברק החרב והוא היה לו טעמים רבים שנונים ומחודדים בהלכה זו ומ"ש או אהרוג או אהרג פי' או שאנצח או שאהיה מנוצח והיה בטוח בגודל חריפותו שהוא ינצח לכל בהלכה זו ודו"ק ועי' בזוהר בלק בדברי ינוקא עם ר' אלעזר בענין מלחמת החרב בד"ת קודם אכילה: