קוהלת רבה · Parasha 9 · פרק 1

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא פָּתַח, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק, זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, אָמְרוּ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ אֲרִי וּשְׁבָרוֹ, וְהָיָה צוֹלֵעַ. וְלָרָשָׁע, זֶה פַּרְעֹה, אָמְרוּ כְּשֶׁבָּא פַּרְעֹה לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא שְׁלֹמֹה כְּשֶׁלָּקַח בִּכְתֻבַּת בִּתּוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַנְגָּנִיקוֹן שֶׁלּוֹ וְהִכִּישׁוֹ אֲרִי וּשְׁבָרוֹ, וְהָיָה צוֹלֵעַ, זֶה מֵת צוֹלֵעַ, וְזֶה מֵת צוֹלֵעַ, הֱוֵי: מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע. לַטּוֹב, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר טוֹב, שֶׁהָיָה מָהוּל. וְלַטָּהוֹר, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּטָהֳרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלַטָּמֵא, אֵלּוּ הַמְרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ דִּבָּה רָעָה עַל הָאָרֶץ וְלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ אָמְרוּ טוֹבָתָהּ וְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִכְנְסוּ בָהּ. וְלַזֹּבֵחַ, זֶה יֹאשִׁיָּה, דִּכְתִיב (דברי הימים ב לה, ז): וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם. וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ, זֶה אַחְאָב, שֶׁבִּטֵּל קָרְבָּן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, זֶה מֵת בַּחִצִּים, וְזֶה מֵת בַּחִצִּים. כַּטּוֹב, זֶה דָּוִד, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמואל א טז, יב): וְטוֹב רֹאִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְטוֹב רֹאִי בַּהֲלָכָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ זוֹכֵר אֶת תַּלְמוּדוֹ. כַּחֹטֶא, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב (דניאל ד, כד): וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק. זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֱוֵי: מִקְרֶה אֶחָד. הַנִּשְׁבָּע, זֶה צִדְקִיָּהוּ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב לו, יג): אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ, בַּמֶּה הִשְׁבִּיעוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּבְּרִית הִשְׁבִּיעוֹ. רַבִּי אָמַר בַּמִּזְבֵּחַ הִשְׁבִּיעוֹ. כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא, זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יב): הִשָּׁבְעוּ לִי. זֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם, וְזֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם. דָּבָר אַחֵר, לַצַּדִּיק, אֵלּוּ בָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. וְלָרָשָׁע, אֵלּוּ עֲדַת קֹרַח, אֵלּוּ נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב בְּמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, וּבְנֵי אַהֲרֹן שֶׁלֹא נִכְנְסוּ בְּמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא טז, א): אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וגו'.

כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר, אָמַר רַבִּי אַחָא יִבְחַר כְּתִיב, מִי יִבְחַר יֵצֶר טוֹב מִיֵּצֶר הָרָע, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, מִי יִבְחַר יֵצֶר רָע מִיֵּצֶר טוֹב, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן. אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בִּזְבוּל יֵשׁ בִּטָּחוֹן, לְהַחֲיוֹתָן אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בִּזְבוּל, וּלְכַלּוֹתָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (ירמיה נא, לט): וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין קְטַנֵּי רִשְׁעֵי גוֹיִם הֵן וַחֲיָלוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא חַיִּין וְלֹא נִדּוֹנִין, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל הָיָה מַרְתִּיחָהּ וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, זְרִיבָתָן חַלְטָנִית הָיְתָה.