קוהלת רבה · Parasha 11 · פרק 5

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שִׁבְעָה דְבָרִים מְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵם: יוֹם הַמִּיתָה, וְיוֹם הַנֶּחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, וּבַמֶּה הוּא מִשְׂתַּכֵּר, וּמַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמַה בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, וּמַלְכוּת זוֹ שֶׁל אֱדוֹם אֵימָתַי נוֹפֶלֶת. יוֹם הַמִּיתָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, יב): לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, יוֹם הַנֶּחָמָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. וְעֹמֶק הַדִּין מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יז): כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא. בַּמֶּה הוּא מִשְׂתַּכֵּר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה, יח): זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. וּמַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב, וּמַה בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה. מַלְכוּת הָרְשָׁעָה זוֹ שֶׁל אֱדוֹם אֵימָתַי נוֹפֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ד): כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי.