קוהלת רבה · Parasha 4 · פרק 9

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵם יְגֵיעִין בַּתּוֹרָה, מִן הָאֶחָד, שֶׁעוֹסֵק זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִם שָׁכַח הֲלָכָה אֶחָד מֵהֶם, חֲבֵרוֹ מַחֲזִיר הַהֲלָכָה. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק, זֶה הָרַב שֶׁהוּא מַחֲזִיר לָהֶם טָעוּתָן. דָּבָר אַחֵר, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בִּפְרַקְמַטְיָא. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. כִּי אִם יִפֹּלוּ, שֶׁאִם יִפֹּל וְיִסְתַּכֵּן אֶחָד מֵהֶן, חֲבֵרוֹ מַעֲמִידוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, כַּד אִינוּן תְּלַת. רַבִּי מֵאִיר כַּד הֲוָה חָמֵי חַד נָפֵיק לְאִיסְטְרַטָא הֲוָה צָוַח לֵיהּ זִיל שְׁלָם עֲלָךְ מָרֵי מִיתָה. תְּרֵין, הֲוָה צָוַח לוֹן שְׁלָם לְכוֹן מָרֵי קְטָטָה. תְּלַת, צָוַח לוֹן שְׁלָם לְכוֹן מָרֵי שְׁלָמָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּהּ תַּרְתֵּין, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר; טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזוֹ לְעַצְמָהּ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּהּ חוֹרֵי: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד. אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶן שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה דָּוִד וּבַת שֶׁבַע. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה נָתָן הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר לָהּ לְבַת שֶׁבַע (מלכים א א, יד): וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ, וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל דָּוִד הִסְכִּים עִמָּהֶם, וְאָמַר (מלכים א א, יד): וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וגו'. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה יְהוֹיָדָע וִיהוֹשֶׁבַע. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה סַנְהֶדְּרִין שֶׁהִסְכִּימוּ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב כג, יא): וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִסְכִּים עִמָּהֶם וְגָזַר וְאָמַר (אסתר ח, ח): וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים וגו'. רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, שֶׁתָּלוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. מִן הָאֶחָד, שֶׁתָּלָה יוֹסֵף, שֶׁאֵלּוּ נַעֲשׂוּ נִסִּים עַל יְדֵיהֶם לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה לֹא נַעֲשׂוּ נִסִּים עַל יָדוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּן, שֶׁהִפִּיל שׂוֹנֵא, דִּכְתִיב (אסתר ז, י): וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכָי וגו'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבָה פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל פִּי שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּיָחִיד, בִּשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וגו', מִפָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּיָחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ (ויקרא יא, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם, לְבָנָיו, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא, לֵאמֹר אֲלֵהֶם, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, וְהֵם, לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבָּא משֶׁה וּבֵרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם וּבֵרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְדֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ט, כג): וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְּבָרְכוּ אֶת הָעָם, בֵּרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ, וַיֵּרָא כְבוֹד ה', שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְדֵיהֶם. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא מִשְׁפָּחוֹת וּמִשְׁפָּחוֹת הֵם, מִשְׁפַּחַת סוֹפְרִים מַעֲמֶדֶת סוֹפְרִים, בְּנֵי תוֹרָה מַעֲמֶדֶת בְּנֵי תוֹרָה, עֲשִׁירִים מַעֲמֶדֶת עֲשִׁירִים. אֲתִיבוּן, וְהָא זַרְעִית זַרְעִיתָא פְּלוֹנִית דִּמְטַת וּפְסַקַת. אֲמַר לוֹן וּמִי כְתִיב, לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק כְּתִיב, אִין אִתְקַשֵּׁי עֲלָנָא מִתְפְּסֵיק מֵעוּתְרָא, הַיְינוּ דְּאָמַר בַּר קַפָּרָא אִם לֹא הוּא, בָּא בְּנוֹ, אִם לֹא בְּנוֹ, בָּא בֶּן בְּנוֹ.