קוהלת רבה · Parasha 2 · פרק 15

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אָנִי יִקְרֵנִי וגו', אֲנִי נִקְרֵאתִי מֶלֶךְ, וְנִמְרוֹד הָרָשָׁע נִקְרָא מֶלֶךְ, זֶה מֵת, וְזֶה מֵת, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה מָסַרְתִּי נַפְשִׁי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִזְהַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵין אֱלוֹהַּ כָּמוֹהוּ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים. וְעוֹד חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, לָמָּה, דְּכֵיוָן דְּיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לִידֵי צָרָה הֵן אוֹמְרִים (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וגו', שֶׁמָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים זְכֹר לְמַעֲשֵׂה נִמְרוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה משֶׁה, וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה בִּלְעָם הָרָשָׁע. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם. וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו', זֶה נִקְרָא נָבִיא, וְזֶה נִקְרָא נָבִיא, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל הַתּוֹרָה, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, לְמָחָר יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְצָרָה וְאוֹמְרִים (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ וגו', שֶׁמָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם בִּלְעָם עַמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו' כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח, זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, אִם כֵּן וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, הַכֹּל נִשְׁכָּח, מָחָר שְׁלֹמֹה עוֹמֵד וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ו, מב): זָכְרָה לְחַסְדֵּי דָּוִיד עַבְדֶּךָ, שֶׁמָּא אֱוִיל מְרוֹדַךְ עוֹמֵד וְאוֹמֵר זָכְרָה לְחַסְדֵּי נְבוּכַדְנֶצַר עַבְדְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה שֶׁלָּקַח חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה שֶׁלָּקַח חִטִּים לְשָׁנָה אַחַת. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי וגו', וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו'. זֶה אוֹכֵל, וְזֶה אוֹכֵל, אִם כֵּן לָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר, לָמָּה מַשְׁכֵּנִית מָאנַיי מִן קַיְיטָא לְאַמְטֵי לִי מְזוֹנִין, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם וגו' הַכֹּל נִשְׁכָּח, לְמָחָר שְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּאָה, זֶה אוֹכֵל בְּיֹקֶר וְזֶה אוֹכֵל בְּזוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל.

דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא רָגִיל בְּמִשְׁנָתוֹ, וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי וגו', וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וגו'. זֶה נִקְרָא רַבִּי וְזֶה נִקְרָא רַבִּי, זֶה חָכָם וְזֶה חָכָם, זֶה עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ וְזֶה עוֹטֵף בְּטַלִּיתוֹ, אִם כֵּן לָמָּה חָכַמְתִּי אָז יֹתֵר, לָמָּה נָתַתִּי נַפְשִׁי עַל תּוֹרָתִי, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל, לְמָחָר שְׁנֵיהֶם נִכְנָסִין לְבֵית הַוַּעַד אוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, וְשׁוֹאֲלִין זֶה אֶת זֶה, זֶה נִשְׁאַל וּמֵשִׁיב, וְזֶה נִשְׁאַל וְאֵינוֹ מֵשִׁיב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אִם אֵין הַתַּלְמִיד צָרִיךְ לוֹמַר שְׁמוּעָה מִשְׁמוֹ שֶׁל רַבּוֹ, לְמָחָר תּוֹרָתוֹ מִשְׁתַּכַּחַת, וְאֵיךְ לֹא יִתֵּן הָרַב אֶת עַצְמוֹ עַל הַתַּלְמִיד מֵעַתָּה.