ונקה האיש מעון, מגיד שהוא בנשיאות עון עד שלא תשתה האשה ומנין אף האשה תהא בנשיאות עון אמרת והאשה ההיא תשא את עונה. ר' יהודה אומר הרי ששתת ונמצאת טמאה אין בעלה חושש שמא נסתרה פעם אחרת ונטמאה ולא היה יודע בה שנאמר ונקה האיש מעון. - ר' חלפתא אומר הרי אשה ששתת מים והיו בידיה זכיות יתלו לה לשעה ומניין שסופן לבדקה אחר זמן אמרת והאשה ההיא תשא את עונה. ר' שמעון אומר חלול השם היה בדבר שאילו לא היו המים בודקין אותה על אתר כיון שהיתה יורדת מן המקדש היתה אומרת לחברותיה אל תמנעו מלחטוא כבר שתיתי ולא פגעו בי המים דומה שאין בהן צורך כלל לכך נאמר והאשה ההיא תשא את עונה מיד:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 5 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914