וישארו שני אנשים במחנה, י״א בקלפי נשתיירו שבשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אמר משה כאיזה צד אעשה אברור חמשה מכל שבט נמצאו עשרה חסירין ששה מכל שבט נמצאו שנים יתירין אברור ששה משבט זה וחמשה משבט זה נמצא אני מטיל קנאה בין השבטים מה עשה בירר ששה מכל שבט ושבט והביא שבעים ושנים פטקין על שבעים מהן כתב זקן ושנים חלקים ובללן ונתנן בקלפי ואמר להם בואו וטלו פטקיכם מי שעלה בידו זקן אמר לו כבר קדשך המקום ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך. ר' שמעון אומר במחנה נשתיירו שבשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש אמר אלדד ומידד אין אנו ראויים לגדולה זו הלכו והטמינו את עצמן אמר להן הקב״ה הואיל ומעטתם את עצמכם הריני מוסיף לכם גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שכל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו הן התנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו אמרו משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר על עסקי שלו נתנבאו עלה שלו עלה שלו:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 11 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914