ויצעק העם אל משה, וכי מה היה משה יכול להועיל להם והלא לא היה צריך לומר אלא אלא ויצעק העם אל י״י מושלין אותו משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו והלך לו אותו הבן אצל אוהבו של אביו אמר צא ובקש לי מאבא כך אמרו ישרא' למשה צא ובקש לנו מן המקום יכול שעיכב בידם משה אמ' ויתפלל משה אל י״י יכול שעיכב בידו המקום אמ' ותשקע האש שקעה היא במקומה שאלו הלכה לאחת מכל הרוחות סופה היתה לכלות את כל הרוח או אלו עלתה לשמים סופן היה לחזור לקלקולן הראשון אלא ותשקע האש שקעה היא במקומה. ר' יהודה אומר אותה האש שירדה מן השמים שקעה בארץ ולא חזרה למקומה לשמים אלא נכנסה לאהל מועד וכל הקרבנות שהיו ישראל מקריבין במדבר היתה האש יוצאה ואוכלת אותן שנ' ותרד אש מן השמים ותאכל (ויקרא ט כד) אין כת' אלא ותצא ואותה האש היא שאכלה נדב ואביהו שנאמר ותצא אש מלפני י״י ותאכל אותם (ויקרא י ב) והיא שאכלה עדת קרח שנאמר ואש יצאה מאת י״י ותאכל את החמשים ומאתים איש (במדבר טז לה) ואין אדם נפטר מן העולם אלא עד שיעבור עליו מאותה האש ששקעה בארץ שנ' ותשקע האש:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 11 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914