כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו, מניין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון תרומה גדולה מניין שעושה ת״ל כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים עושה יכול אף שניטלה תרומתו יהא עושה אותו תרומה לאחרים ת״ל את מקדשו ממנו בזמן שקדשו בתוכו עושה אותו תרומה לאחרים אין קדשו בתוכו אין עושה אותו תרומה לאחרים:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 18 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נקרא המעשר הזה תרומה מה תרומה לשם השם אף זה לשם השם מה תרומה חייבין על זדונה מיתה אף זה חייבין על זדונו מיתה [מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון טובל]:
נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם וגו', לפי שנתתי להם את המעשר אמרתי להם אין לכם חלק בארץ אין לי אלא בארץ כנען מניין אף בעבר הירדן ובארץ שלשה אמרת לא ינחלו נחלה [בעבר הירדן ובארץ שלשה אין לי אלא בעבר הירדן ובארץ שלשה ומניין אף בבזה של מלחמה אמ' לא ינחלו נחלה] אפילו בבזה שבמלחמה או אף עכשיו לא יהא להם נחלה בארץ ת״ל בתוך בני ישראל בשעה שבני ישראל בארץ לא בשעה שהן בח״ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914