ויאמר אהרן אל משה, יכול שהצריך אהרן למי שיאמר לו צא ובקש ממשה כדרך שהצריכו רעי איוב שנא' ויאמר י״י אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך וגו' (איוב מב ז) אמר להם אתם הייתם יוצאים פתח שאצא אני בזכות ואיוב עבדי היה יוצא פתח שאצא אני והוא בזכות ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים לבלתי עשות עמכם א״ל כדאי אתם ליעשות נבלה ומה אם מי שזיכה את הזכאי וחייב את החייב כדאי היה ליעשות נבלה על אחת כמה וכמה המזכה את החייב והמחייב את הזכאי [ת״ל ויאמר אהרן אל משה לא הצריך למי שיאמר לו צא ובקש ממשה]:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 12 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בי אדוני, בבקשה. אל נא תשת עלינו חטאת, אל תקבל עלינו חובה. אשר נואלנו ואשר חטאנו, אמרו לו נטפשנו ששלחנו יד בך. ד״א אשר נואלנו ואשר חטאנו אמרו לו זו היתה תחלה לנו שלא קלקלנו בך מימינו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914