קריאה במקור

ספרי זוטא · פרק 9 · פסוק 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ויאמרו האנשים, בעלי שמות היו:

ההמה אליו, הם מעצמן דברו לא הוצרכו לשלוח שליח:

אנחנו, יחידים [מיכן אמרו יחידים לפסח שני אין המרובין נדחין]:

טמאים לנפש אדם, אין בתוכנו לא זבין ולא מצורעין:

למה נגרע, למה אנו נגרעין מישראל:

- לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו, את שהוא במועדו בהכרת אין שני בהכרת. ד״א במועדו משעבר זמנו אי אפשר לעשות:

בתוך בני ישראל, למה נהיה כמנודים בתוך בני ישראל לא שאנו מבקשים אכילה ושתיה אלא שיזרק עלינו הדם:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914