קריאה במקור

הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי · פרק 12 · פסוק 19

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מכאן הוציא הרמב״ם פ״ד מה' חו"מ דינו שישראל שהפקיד חמצו אצל נכרי עובר עליו בב״י ובל ימצא, וסרה תמיהת הר"ן פ"ק דפסחים דמנין לו זה.

וקרא זה בגבולין כתיב.

חומרא דלא יטמין גם בגבולין.

קולא דלך גם בבתים.

ועי' פסחים ה' ע״ב.

כלומר והלא אף לא ימצא הוא בכלל לא יראה, דהיינו לא יראה והיינו לא ימצא.

ע' ר"ה כ"ז ע״ב.

ע' פסחים ל״א ע"ב.

פסחים ו' ע"א, תוספתא שם פ״ב.

דכיון דקיבל עליו אחריות לך קרינן ביה.

תאנים.

פשיטא ליה דחמץ מין דגן כדאיתא במכילתא לעיל פ"ח בפ' כי כל אוכל חמץ וכדלקמן פסוק כ'.

פי׳ כמו דלענין בל יראה איתקש שאור לחמץ כמו כן לענין כרת, אבל פשיטא דאין חייבין כרת בבל יראה.

עי' לעיל לפסוק ט״ו.

כדלעיל פ' ט״ו.

עי' ת״כ אחרי סוף פרק ז'.

אפשר שפירושו הערב רב, שהם כבני אדם של הפקר, ע' ב״ר פ' פ'. ואפשר שצ׳׳ל שאור הפקר, דאף בשאור של הפקר האוכל חייב כרת ולא ילפינן שאור דאכילה משאור דראיה.

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 255c95a5c25e48d5873c1407904120554f5e00c154cabf49ff0c755b584b984b