לפי המסורה צ"ל דברו אל כל עדת ישראל וצריך למחוק מלת "בני". אמנם ראיתי כי גם המכילתא שלנו (דר' ישמעאל) והתרגום יונתן גרסי מלת "בני". וכן ראיתי בתרגום יוני של השבעים ובתרגום הסורי ובהרבה כ"י המובאים בספרי קעניקאט ודע ראססי, ועי' לעיל הערה ש2׳ שכן מוכח מת"כ. ואף שאנו אין לנו אלא גירסת המסורה, מ״מ יראתי לשלוח יד ולהגיה, אולי הוא אחד מהמקומות שחז״ל פליגי עם המסורה, כמ״ש כבר ראשונים ואחרונים. עי' ר״ן לסנהדרין ד׳ ע״ב ד"ה קרנת קרנת, תשובות המיוחסות לרמב״ן סי' רל"ב, תשובת ריב"ש סי' רפ"ב, תשו' מהר״י מינץ סי' ח', הגהות רע"א לשבת דף נ״ה ע״ב, יד מלאכי סי' רפ"ג, ח״ס או״ח סי' נ״ב. ואולי נפקא מינה גם לדינא כמ"ש ר״י ברלין זללה״ה בהפלאה שבערכין ערך מאה עיי״ש.
קריאה במקור
הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי · פרק 12 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עי' ת״כ ריש קדושים.
כן הגהתי עפ"י פסחים מ"ב ע"א והוא מת"כ ועי' ילקוט נשא רמז תש״ו על איש כי תשטה אשתו וז״ל: ומניין בלא תעשה אמרת וידבר ד׳ אל משה לאמר, ע"כ. והוא מספרי זוטא כמו שהוכחתי במקום אחר.
עי' פסחים צ"ו ע״א ותוס' שם ד"ה למעוטי, ועי' מכילתא.
וכן דרשו בסוכה מ"א ע״ב ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד.
מכילתא, ירושלמי ריש פ"ב דקדושין.
פסחים צ״א ע"ב, ירושלמי שם פ"ח הלכה א'.
עי' מכילתא.
פסחים פ״ח ע״א, ובילקוט כאן איתא: ד׳׳א שה לבית מלמד שאדם מביא ושוחט ע״י בנו וכו' ע״כ נראה שלפניו היה כן הגירסא במכילתא דר' ישמעאל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mechilta de-Rabbi Simon b. Jochai, Dr. D. Hoffman, Frankfurt 1905
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002001678
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 255c95a5c25e48d5873c1407904120554f5e00c154cabf49ff0c755b584b984b