הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי · פרק 13 · פסוק 1

מכילתא וע' נדרים י"ג ע"א.

בכורות י"ט ע"א.

בכורות מ״ו ע"א . כתב לי הרב מו״ח זאב וואלף ראדונסקי בעה״מ פי׳ דבר הצבא על ס׳ הצבא לרז״ה וז״ל: מה שנדפס: בבני ישראל כו' מכאן אתה אומר הגיורת שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה בכור לנחלה ואין בכור לכהן ריה״ג אומר לנחלה ולכהן וכו' דבר זה א״א בשום אופן כי אחרי שהורתו היתה שלא בקדושה אינו מתיחס אחר אביו ומה נחלה שייך גביה ובנכסי האם אין הבכור נוטל פי שנים (ב״ב קכ״ב) וגם אם יורש את אמו לא נמצא בהדיא, עכ״פ נחלת האב ודאי ל״ש גביה ולעשות ט"ס לכהן ולא לנחלה עדיין אין בו די דעל מה יחלוק ריה״ג, עכ״נ להגיה כן: "לכהן ולא לנחלה ילדה עודה נכרית ונתגיירה בכור לנחלה ולא לכהן״ וע״ז פליג ריה״ג וס״ל לנחלה ולכהן וכגמ׳ דבכורות מ״ו ע״א. עכ״ל הרב הנ״ל. והנה צדקו דברי הרב נ״י שהגיר׳ שלפנינו לכאורה אין לה שחר. אמנם נ״ל לתקן בהגהה קטנה שתחת ,״תורתה״ צ״ל ״לידתה״ וכצ״ל ״הגיורת שהיתה לידתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה״ פי׳ שילדה קודם שנתגיירה וילדה לאחר שנתגיירה. והכותב טעה וכתב תורתה במקום לידתה מפני שלשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה היה שגור בפיו מכמה מקומות בש״ס. — עוד אפשר לפרש בלי הגהה כלל, דה״ק הגיורת שהיתה כבר הורתה של״ב ולידתה בקדושה בכור הנולד אחר אותו ולד הוא לנחלה ולא לכהן, ואשמעינן רבותא דאף דולד הראשון לידתו בקדושה מ״מ אינו גדול מאביו כיון דהורתו שלא בקדושה היתה, והבא אחריו בכור לנחלה, וגם לריה״ג אשמעינן רבותא. דאף דלידתו בקדושה מ״מ לא מקרי פטר רחם מישראל, כיון דהורתו שלא בקדושה אינו מתייחס אחר אביו אלא בתר אמו שדינן ליה, והבא אחריו מקרי פטר רחם מישראל והוי בכור גם לכהן. והבוחר יבחר.

מכילתא.

צ״ל דאסמכתא בעלמא הוא דבספק בכורות לענין ממון אמרינן המע״ה אבל לא לענין איסור ע' ב"מ ו' ע״ב. ואפשר דמיירי לענין בכור לנחלה כבסמוך וכמ״ש בב״ב קכ״ז ע״א.

ואם ילדה שני זכרים אף לריה״ג דס״ל אפשר לצמצם אין נוטלין חלק בכורה ביחד ולמ״ד א״א לצמצם (בכריתות י"ז ע״א) אין אחד מהן נוטל חלק בכורה משום דכל אחד הוי ספק, וכב״ב קכ״ז ע״א. ואף דקרא מיירי בבכור לכהן מ"מ דרשינן מני' נמי לענין בכור לנחלה.

ע' תמורה ה' ע"ב.