חל להיות יו"ט בע"ש. פי' לפי שאינו דוחה לא שבת ולא יו"ט ואם חל יו"ט בע"ש הלא נאפה ביום ה' וזה לעשרה. ואם נאפה ביום ד' וזה כשחל ב' ימים טובים של ר"ה לפני השבת אז נאכל לי"א. ודוקא בשני ימים של ר"ה דכיומא אריכתא דמיא משא"כ בשאר יו"ט דהוי רק משום ספקא דיומא:
קריאה במקור
ידי משה על ויקרא רבה · פרק 32 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7841ac0e65724a8fd6f5cdc0d242255d469bb7485e7b5b64430f70a194827c5d