מדרש לקח טוב על אסתר · פרק 5 · פסוק 1

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות. זה יום הראשון של חג המצות:

ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מבעיא ליה, א"ר אלעזר א"ר חנינא שלבשתה רוח הקודש, כתיב הכא ותלבש, וכתיב התם ורוה לבשה את עמשי (דה"א יב יט):

ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית, כתוב בס' יוסף בן גוריון שקורין אותו יוסיפוש, כי בלכת אסתר אל החצר הפנימית, לקחה עמה ג' נערות, אחר בימינה, ואחת בשמאלה, ואחת סובלת בגדיה מאחריה, מפני כובד אבנים טובות ומרגליות שבהן, כיון שהגיעו נוכח בית המלך, והמלך יושב על כסא מלכותו נוכח פתח הבית, הביטה אסתר וראה את פני המלך אדומים כדם, שעלתה חמתו עליה, כי באה בלא קריאה, כיון שראתה אסתר את המלך כועס, מיד תשש כחה ולא עצרה כח, והשליכה ראשה אל ראש שפחתה שבצדה, ונתעלפה, וכמעט שפרחה נשמתה, מיד נזדמנו ג' מלאכי השרת, אחד שהגביה את צוארה, ואחר שמשך עליה חוט של חסד, ואחד שמתח שרביטו, וכמה מתח, א"ר ירמיה בר אבא שתי אמות היה והעמידו על שתים עשרה, ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבע, ואמרי לה עשרים ושמונה. רבה בר עפרון אמר משום ר' אליעזר מאתים אמה, מיד רחם הקב"ה ושם עליה חוט של חסד, שנאמר ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו: