אם על המלך טוב יכתב לאבדם, אמר לו אחשורוש אף אני רציתי לאבדם, אלא שירא אני מפני אלהיהם, שהטביע פרעה וחילו בים, והרג את עמלק, ואיבד סיחון ועוג, ול"א מלכים, וסיסרא, ומדין ועמלק והרבה כמותם, וסנחריב וכל אגפיו, אלא נקרא לחכמים ולחרטומים, כיון שבאו אמר להם הטעמים האלה, וענה להם המן, הרי נבוכדנצר שרף את בית אלהיהם, והגלם בבלה, וכל מקדשו לקח, תדעו כי כבר הניחם אלהיהים, מיד קבלו ממנו, ואז אמר לו המן איני יודע עכשיו כמה הם אבל בצאתם ממצרים היו שש מאות אלף רגלי הריני נותן לך ק' דינר לכל אחד ואחד, שנאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול, והוא לא ידע כי הקב"ה מגיד מראשית אחרי, והקדים שקליו לשקלי המן, כדתנו באחד באדר משמיעין על השקלים, ולא עוד אלא נתינת עשר גירות עמדו נגד י' אלפים ככר כסף:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על אסתר · פרק 3 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifre DeAgadeta, Vilna 1886
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001838260
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a9a26083a4883f43f013e7f43bae77967f2bdcc7ea18acbe36f654471478f8f2