פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 69 · פסקה 7

ממשנתו. כי תיבת משנתו מיותר וכמ"ש ויקץ פרעה ויקץ שלמה. ולא כתוב משנתו:

עומד בבאר שבע. שכאן מפורש ב' מקומות בא"ש ובהמ"ק היינו ויפגע במקום כמ"ש חולין צ"א שנעקר הר המוריה ובא לבית אל. ועל ראשו שבשמים אמר מה נורא המקום הזה היינו מ"ש ויפגע במקום א"כ תחתיתו בבאר שבע. וז"ש המדרש מ"ט ויצא יעקב מב"ש וכו' המקום הזה. ור"י בר"ס סובר שיש בענין החלום עצמו ב' מקומות לבד באר שבע שאינו בחלום. א' ויפגע במקום. בהמ"ק. כמ"ש מה נורא המקום הזה. ומ"ש אין זה כ"א ב"א שעש"ז קרא למקום בית אל. ואין זה מקום בהמ"ק הרי ב' מקומות מקודשים לדורות לבד בא"ש שאינו מקודש לדורות. שבית אל היה ג"כ מקום קדוש כמ"ש (שמואל א י׳:ג׳) אל האלהים בית אל וע"כ הגיע ראשו עד שם וע' רש"י בחומש גרסא אחרת:

כיוצא בך. שיעקב אמר אין זה כ"א כו' משמע ולא ד"א ואיך אמר וזה שער השמים. ע"כ דורש שהקב"ה השיב כן וזה שער וגו':

בנוי וחרב ובנוי. לעיל פנ"ו סס"י:

דוה לבנו. וס"ד על הר ציון ששמם הרי אף בחורבנו מקודש וכמ"ש אין לי אלא בבנינו בחורבנו מנין וכו'. כ"א בית אלהים מורה על הבית שלעתיד כמ"ש ישעיה ב' מיכה ד' נכון יהיה הר בית ה' וגו':