כתיב חכם ירא. כבר הודעתי נאמנה בהקדמה הב' שדעת חז"ל שפסוקי נביאים וכתובים שכתובים סתם. הכוונה על ענינים מפורשים בתורה. וכן פסוק חכם ירא שפירושו לפי פשוטו על סתם חכם וחז"ל דורשים ע"פ מדה ז' וי"ז על אברהם שהוא היה ירא כמ"ש אל תירא אברם הרי שהיה מתיירא. על פי מדה ט' וכמ"ש לקמן ריש פ' ע"ו אינו אומר אל תירא אלא שהיה מתירא. וענין יראתו היתה על פי חכמתו וכמ"ש לקמן סימן ד' ענין הפחד שלו עד שאמר לו אל תירא אנכי מגן לך שלא תלכד בדבר עבירה וכמ"ש לעיל פ' א' סימן י"ד. שלא יתכן לפרש שהיה מתירא משונאים ומיסורים שהרי מפורש שרדף המלכים והרגם ומסר עצמו ליסורי מות על יחיד שמו. ובתנחומא כאן הגי' אל תהי קורא אלא חכם וסר מרע ירא כמ"ש בסימן ז' פ"א ע"ש ובתנחומא דורש על פי מדה ל"א:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 44 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל תהי חכם בעיניך. היה לו לומר בדעתך או בלבך ומה ענין עינים אל החכמה. על כן דורש בעיניך במה שאתה רואה בעיניך. וכמ"ש בפסוקים הקודמים (במשלי ג׳:ה׳) בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען וגו'. ופסוקים אלו מתקיימים באברהם וכמ"ש ומצאת את לבבו נאמן לפניך וזהו בכל לבך וכמ"ש שבת דף קנ"ו מה דעתך דקאי צדק במערב. מהדרנא ליה. ועי' לקמן פר' זו סימן י"ב ועל זה אמר ירא את ה' לבדו ולא תירא מן המזל כלל. ועי' ילקוט משלי ג':
רשע עושה פעולת שקר. עי' אגדת בראשית פרק י"ג ובתנחומא כאן שמ"ש שהיו פעולותיו של שקר על עבודת כוכבים שהיה עושה להטעות הבריות וכמ"ש כי שקר נסכם:
שכר אמת וכו'. עד שכרך וגו' ולא פירש כאן למה ובפסוק זה מבואר שהשכר הוא על הצדקה שזרע ועשה ע"פ מדה י"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8