פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 85 · פסקה 4

כל הימים. ממה שלא אמר כל ימיו משמע שכולל יותר כל זמן יחוסו של דוד. ויכלול מימי יהודה עד צדקיהו בחורבן ביהמ"ק. והחשבון מעת שנמכר יוסף שאז ירד יהודה ועד שירד עם יעקב למצרים כ"ב שנה ור"י במצרים ות"פ שנה מיציאת מצרים עד תחלת בנין הבית ות"י שעמד הבית ואז נהרג ע"י נ"נ כמ"ש ביחזקאל כ"ח אמור לנגיד צור והוא חירם מלך צור הנזכר וכמ"ש בברייתא דל"ב מדות בהדיא הרי אלף ומאה וכ"ב בודאי לבד מה שחיה קודם שבא אליו יהודה הרי קרוב לאלף ור' שנה. ולדעת ר"י בר"ס שחירם אחר הוא א"כ חיה מעת שמלך דוד בירושלים ל"ג עד שלמה וד' עד שהתחיל לבנות הבית ות"י של הבית הרי תמ"ז בודאי ולבד מה שחיה קודם שמלך דוד בירושלים הרי קרוב לה' מאות שנה [וכעין זה כתב היפ"ת והוסיף עוד כי באבות דר' נתן חשב לחירם בכלל אותן שנכנסו חיים לג"ע וי"א הוציא חירם והכנס ריב"ל במקומו ואגדה זו אליבא די"א. אבל עכ"פ לדעת שניהם האריך ימים מאד יותר מהנהוג]:

בת גברא תגרא. כן ת"א. וכמ"ש פסחים נ'. שלא יתכן לומר כנעני ממש שהרי אברהם אסר על יצחק ויצחק על יעקב לישא מבנות הכנעני כדעת ר"י בס"פ פ"ד ע"כ דורש מלשון כנעניה נכבדי ארץ. ור"ד אשר שריה סוחרים וכמ"ש וחגור נתנה לכנעני גמרא שם. ומ"ש בדה"א ב' פסוק ג' אלה נולדו לו מבת שוע הכנענית הראה לי מהרי"ב בתרגום רב יוסף שתרגם פרגמטיתא. ומ"ש בוצינא דאתרא עי' מ"כ וחולק על מ"ש בריש הפר' שהיתה כנענית כפשטיה דקרא דד"ה שם וכן מ"ש כאן כנעני והרי הן שתי שיטות דלעיל פר' פ"ד סכ"א עיין שם היטב:

שהוער. מל' ותער כדה:

אנינה לעצמו. כמ"ש וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע וגו' ולכן מת:

ותהר עוד וגו' שלה. ט"ס וצ"ל ותוסף עוד וגו' שלה:

שנשתלשל. עי' מ"כ וכמפורש לשלה משפחת השלני וע"ל פס"א ס"ד שלה שהעמיד י' ב"ד:

כזיב פסקה ש"מ. יתכן פי' שתחלה אמר שמ"ש כזיב פי' פסקה מל' אכזב מים שכזבה ופסקה מלהוליד ושם העיר היה כזיב כמ"ש רש"י בחומש וכמ"ש עוד בתי אכזיב לאכזב. גם יתכן כמ"ש במ"כ שפסק' הוא שם מקום וכמ"ש בת' ירושלמי כאן ובאיכה רבתי פסוק ותרד פלאים ר' יצחק פסקאה:

בגנות. כמ"ש בפר"א ר"פ כ"א בהדיא מפסוק גן נעול וכמש"ל פ"ל ס"ב לא יפנה וגו'. ועיין לעיל פצ"ח ס"ד ובלשון הירושלמי בסמוך ס"ה וכמ"ש במ"ר פכ"א סוף סימן ט"ו: