כבר כתיב. עי' במ"ר פ"ג ס"ח ושם מפורש שכלל את ראובן ושמעון ולוי בברכת כל השבטים אע"פ שקנטרם וקללם ומ"ש כבר כתיב היינו בפסוק זה עצמו:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 99 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תדע וכו' יהי דן. ודורש בנין אב מדן על כל השבטים גם יש לפרש דסמיך על מש"ל ר"פ צ"ח שהסכים הקב"ה עם יעקב על ידי ברכת משה וזה כלל על כל השבטים ונידון ע"פ מדה כ"ה דבר שהיה בכלל שהשווה משה עם יעקב ויצא מן הכלל אצל דן שיעקב קראו נחש ומשה קראו אריה כמו יעקב ליהודה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא שנמשלו ליהודה וכולן זה לזה וע"ל פ"ק ס"ט נמשלתם כחית השדה עי' שמ"ר פ"א סט"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8