פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 98 · פסקה 9

גפן שכחה רע. עי' ברכות דף נ"ז דשם איתא אין לך כל גפן שאינו צריך עיר אחד לבצרה והובא ילקוט כאן ומ"ש כאן ברקום אחד לא מצאתי פירושו. ואולי הוא מענין סוסיא ברקא שנזכר בסנהדרין צ"ה עי' ערוך ערך ברקא שפירושו סוס משובח וכאן פי' עיר משובח ושורק הוא גפן טוב כמ"ש ויטעהו שורק ובירמיה ב' ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ומ"ש שני בני אתונו מדכתיב בני ביו"ד דורש כאלו כתוב בני בציר"ה:

זה החלב. מדקאמר כבס וכביסה שייך בלבן. ומדקאמר בס"ד ובדם ענבים סותו מכלל דרישא בלבן מדבר. ור"י פירש המשל ור"נ פירש הנמשל ע"פ גז"ש:

מאוסרי לגפן. המ' של מאוסרי בדוחק עי' תנחומא כאן ולקמן פצ"ט ס"י וכן הכוונה כאן. ומ"ש עירה בהיפוך אותיות העיר וע"פ גז"ש על ירושלים או שדורש עירה כפי הניקוד עיר שלו וכ"ה בתרגום יסחר ישראל לקרתיה:

האתנים. כמ"ש והאתנים מוסדי ארץ שדרשו שמ"ר פט"ו ס"ז ובר"ה י"א על האבות עיין לקמן ריש ס"כ. וצ"ע למה אמר ראוים. ויתכן שדורש איתנו תנאו כמ"ש אצל הים לאיתנו לתנאו וכאן פירש בתנאי אם יהיה ראוי יזכה לאיתנים. אם לא יפסיד בחטאו:

אני נאסר. דורש אוסרי בי' אוסר שלי למי שנקרא גפן ושורקה כנ"ל. ואימתי אני נאסר לכשיבא כו' וס"ד ועל עיר בן אתונות:

לתלמודו. כמ"ש בהדיא בירמיה ל"א ולא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי וגו' וכמ"ש וכל בניך למודי ה' וכמ"ש ישעיה י"א ט':

אם טוב בעיניכם. וס"ד הבו שכרי וגו' וישקלו שכרי שלשים כסף ובפסוק הקודם וידעו כן עניי הצאן הרי שמדבר בעת משיח כמ"ש עוד בענין שם. ונקראו כסף כמ"ש במ"ר פי"ד סי"ד ובשאר סימנים שם:

ל' גבורים. צדיקים גדולים כאברהם כמ"ש פמ"ט ס"ג וש"נ. ומ"ש גבורים כי סתם גבור חיל שכתוב בתנ"ך פירושו עובדי ה' בגבורה כמ"ש אנשי חיל מכל ישראל. וכמ"ש שמואל א' ט' א' על קיש גבור חיל וכן על בועז וכן מצאתי אח"כ בירושלמי ע"ג ריש פ"ב שהדרשה דכאן היא עצמה הדרשה של פמ"ט הנ"ל ברוך ה' שהנחני בדרך אמת: