פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 67 · פסקה 8

הרשעים ברשות לבם. לעיל פמ"ד סי' יו"ד וש"נ:

הרבה סייחין. פי' מאחר שיתכן שהנער ימות קודם הזקן ואיך אתה בטוח שתחיה בוודאי אחרי מות אביך וע' סנהדרין נ"ב:

יש שם ועבר. צ"ע שהרי שם מת כשהיו יעקב ועשו בני נ' שנה שאז כלו ת"ר שנה ימי חייו וכמפורש בס"ע רפ"א. ועבר מת בשנת ע"ט ליעקב וכאן בשעת הברכה היו בני ס"ג שנה כמש"ל פס"ב סי' ה' ע"ש ואולי הכוונה על ב"ד של שם כמש"ל פ' פ"ה סי' י"ב. ושם היה מלך בירושלים וכ"ג ונביא. וכן עבר היה נביא גדול והם היו הב"ד הגדול בעולם. ודנו דיני ז' מצות ב"נ. וש"ד הוא אחד מהז' מצות כמש"ל ס"פ ט"ז:

ועורר עמו על הבכורה. פי' ישמעאל עם יצחק על שנתן אברהם כל אשר לו ליצחק ויהרוג ישמעאל ליצחק. וכאן חסר וצ"ל ואני אהרוג את יעקב אחי. וז"ש את שני הגוים היינו יעקב וישמעאל וכ"ה בהדיא במדרש תהלים ריש מז' י"ד וילקוט תהלים שם וכ"ה באג"ב פ"ב ופמ"ו ע"ש:

וה' היה שם. במקומות הנ"ל איתא פסוק כי אני ה' חשפתי וגו' גליתי את מסתריו ירמיה מ"ט ובעובדיה א':