פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 84 · פסקה 14

וימצאהו ג' מלאכים. לעיל פע"ה סי"ד ודורש מדה י' שכתוב ג"פ איש ג' מלאכים. וכמ"ש פר"א פר' ל"ח (עי' מ"כ) שאם פי' איש סתם איך שאל אותו איפה הם רועים:

נסעו מזה ממדותיו. שיוסף שאל איפה הם רועים והיל"ל בדותן ומ"ש נסעו מזה וגו' מיותר ע"כ דורש ע"פ גז"ש מזה זה אלי וכנ"ל בסימן הקודם שהלכו לרעות עצמן. ונשמרו חז"ל לומר ממדותיו של מקום ולא ממנו חלילה שהיו מאמינים. דלא כמ"ש לעיל פס"ג סי"ג:

ונשסה בו את הכלבים. עי' מ"כ ויתכן רמז הכלבים בכאן ממ"ש ויתנכלו אותו ע"פ גז"ש לכלב תשליכון אותו. ולא הספיק הש"י בידם:

היידי ליה. עי' ויק"ר פכ"ו ס"ד ב"פ וע"ל פפ"ז ס"ה היידי לדקמך וסי' המדרש לכי למותר לך וכאן פי' הולך הוא ונושא וטוען חלומות:

זה עתיד להשיאם. אם האחים אמרו כן היל"ל להשיאנו ובהכרח פי' שבשעת סכנתו היה עליו קטרוג גם בשמים. וכמש"ל פ' נ"ג סימן י"ד ע"ש ובילקוט הגירסא להשיאנו:

אמר הקב"ה. שהיל"ל ויבטלו חלומותיו אך מה יהיה משמע שיהיה ע"כ דורש שמ"ש ונראה פי' דרך נצוח נגד יוסף מי נוצח הוא או אנו כי סברו שחלום יוסף הוא רק ע"פ רצונו והרהורי לבו. ולפי האמת שהיו חלומות של נבואה א"כ מ"ש ונראה הוא כנגד הש"י. ובהכרח ע"פ מדת ממעל ומנגד שהשיב הש"י כנגדם מי נוצח אתם או אני וכמ"ש ישעיה ה' האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה פי' נראה מי נוצח. הקב"ה דבר מי יקום ממני או מהם. וכן עתה תראה אשר אעשה לפרעה תראה מי נוצח ועי' מ"ש בזה במ"ר פט"ז סכ"ה ד"ר פ"ה סי"ג ג"כ מתיבת נראה. וכמ"ש במדרש כאן כ"ה גם בילקוט אך רש"י בחומש הביא מאמר זה בשם ר' יצחק בגי' אחרת ע"ש: