פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 79 · פסקה 7

אחד מג' מקומות. עיין לעיל פ"א ס"ב על כל א"י ושלשה אלו ביחוד כמבואר בסמוך:

ויתן דוד לארנן. שקלי זהב משקל שש מאות:

וקבורתו של יוסף. כמ"ש בסוף יהושע ואת עצמות יוסף וגו' קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. ומ"ש יעקב קנה שכם בילקוט ליתא ועי' מ"כ בשם רש"י וכאן כתוב ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו. משמע ולא שכם אך להלן בסדר ויחי כתוב ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך ופי' רש"י שכם ממש והוא דעת ר' נחמיה לקמן סוף פצ"ז ורש"י נתן בזה טוב טעם שעל שקבל יוסף לעסוק בקבורתו על כן נתן לו מקום קבורה בא"י. ובהכרח לומר שלא קנה שכם במעות אלא כמ"ש ואני נתתי לך שכם וכו' אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי או כפשוטו או כפי התרגום בצלותי ובעותי וכמ"ש במדרש שם:

שכחון מילין. פי' ששכחו פירושם של כמה תיבות שבתנ"ך שמתבארים מלשונות לועזיות ובאור המלה באיזה לשון שיהיה נקרא תרגום וכמ"ש בסמוך. וכמ"ש ר"ה דף כ"ו מגילה י"ח בקיצור:

ועסותם רשעים כי יהיו אפר. תחת כפות רגלכם. הרי מ"ש ועסותם פי' דריכה ורמיסה:

והיא השיבה ואני שכולה וגלמודה. בטעות הוא וכצ"ל והיא השיבה גלמודה אנא והמדרש מפרש שפי' נדה ועי"ז אנו יודעים פירוש הפסוק ואני שכולה וגלמודה ישעיה מ"ט כ"א. וכן מצאתי ברש"י במדרש כאן ובירושלמי ברכות ר"פ הרואה:

כסיתתך וכו' כסיתא למרעה. בערוך ערך קשיטה הביא מאמר זה בגירסא יותר ברורה וז"ל בב"ר פר"פ (ואצלנו ע"ט) אשאיל לי מרגליותיך אשאיל לי קשיטיך. אפיק הדא אימרתא למרעיתא אפיק הדא קשיטה למרעיתא. (ופירושו שרצתה לומר השאל לי מרגליותיך ואמרה קשיטיך ורצתה לומר אמרותיך ואמרה קשיטיך הרי שקשיטה פי' מרגליות ופי' שה) ויתנו לו איש קשיטה תרגום מעה וא"ד מרגליתא וא"ד חורפת דעאן ע"כ:

אונקיות. ע"ל ר"פ כ"ט. ולפי' הערוך היה כתוב כאן במאה מרגליות במאה טלאים במאה סלעים הם מעות ופי' שיש לפרש כך או כך:

א"ר סימון. על שאין פירוש התיבה ידוע על כן דורשה נוטריקון והמ"ע הביא מאמר זה בערך קמיליא ופי' בל"י ורומי כלים חמודים ותכשיטי זהב וכסף:

טריון. הביאו בערך טריון בל"י ורומי גוון תכלת ור"י בשם ר"ל בא לפרש שהם חליות ודייקנותא שדרכן להנתן בנזמים וזהו קישט שבתיבת קשיטה ושואל על מה מורה יו"ד וה"א שבתיבת קשיטה ונראה לי ברור ששאלה זו יו"ד ה' מה עבדת הכא מקומה אחר דברי ר"י דס' בשם ר' לוי שדורש עוד קשיטה קשט יה ששם יה מקשט ומחזק הענין וראיה ע"פ מדה י"ז: