ויקח שם ויפת. היל"ל ויקחו והרי יפת הוא הגדול והיה לו להקדימו. על כן דרש דשם הוא העיקר בזה שהוא לקח ואח"כ שמע לו יפת:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 36 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפיוולא. עי' ערוך ערך אפילו ובערך פליום בלשון רומי מעיל ומעטה:
ידיהם על פניהם. שמירה על שמירה שלא יוכלו לראות ולכך הוצרכו לשום השמלה על שכמם שלא יכלו ליטול בידיהם:
אתה כסית. בעת קלקלתו. לכן פרע להם בעת קלקלה שלא יתבזו:
במקסיהון. פי' במוסף ערוך בלשון יוני כובע ומצנפת:
אמר הקב"ה לשם וכן ליפת וכן לחם. לא שאמר להם דיבור זה בנבואה אלא הכוונה שחז"ל דורשים מדת מנגד וע"פ מדה י"ז שמפורש אצלם דברים אלו בתורה. כי אברהם וזרעו באו משם וגוג ומגוג מזרע יפת כמ"ש ובני יפת גומר ומגוג. וזהו מ"ש אמר הקב"ה לשם אמר הקב"ה ליפת וזהו הדיבור שהקב"ה מדבר על ידי התורה הנתונה לנו מאתו קול גדול ולא יסף:
שבי מצרים. הם מבני חם כמ"ש ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8