פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 60 · פסקה 7

לשבח פרדוכוס. ע' במ"ר פרשה יו"ד סי' ה'. וברות פסוק ושמו בועז שאצל צדיקים שמו קודם להם כו'. והרשעים הם קודמין לשמן וקשה כאן שהיל"ל לבן שמו ע"כ דרשו ר"י ור"ב ששם לבן הוא תואר על שהיה לבן ביותר (ע' מ"כ). ובמ"ע פי' בל"י ורומי דבר מופלא אשר רואיו ושומעיו תמהו עליו. ולר"ב מלובן ברשע פי' מובחר וברור ברשעתו אבל שמו העצמי היה קמואל או בלעם כמ"ש במ"א (יפ"ת):

על העין וגו'. דלפשוטו על העין מיותר שהרי כבר כתיב אנכי נצב על עין המים. ע"כ דרש על העיון והמחקר למה בא ואיך בא:

שהיה קלסתר פניו וכו'. כמ"ש לעיל פרשה נ"ט סי' ח' זקן ביתו. וקראו ברוך ה' משמע שהש"י בעצמו ברך אותו כמ"ש בריש לך לך ואברכך והיה ברכה. ואצל העקדה כי ברך אברכך ולפי זה אמר ברוך ה' בטעות. ודעת ריב"ד שידע שהוא אליעזר ואעפ"כ קראו ברוך ה':

כנען הוא אליעזר. לעיל פר' נ"ט סי' ט' אמר כן על פסוק כנען בידו מאזני מרמה והוצרך לומר כנען הוא אליעזר אך כאן שמדבר באליעזר היה צ"ל אליעזר הוא כנען וכ"מ אח"ז בויק"ר פי"ז סי' ד' אליעזר הוא כנען אלא שמעתיק הדרשה דלעיל בלשון שנאמר שם ואין זה תימה שהיה חי עדיין ומכנען עד אברהם ח' דורות שהרי שם בן נח מפורש שחי שש מאות שנה עד שנת נ' ליעקב:

ר' יעקב בשם ר' יוחנן עי' לקמן ס"פ ס"ט. ופירושו שר' יעקב אומר אשר ר' יוחנן דבית גוברין היה דורש מכאן אפטרה. ואפטרה פירש המ"ע ראיה מופתית. והיינו ראיה מאליעזר על ישראל. ויותר נראה מלשון פטור ונפטר וכמ"ש שי"ר פסוק סמכוני באשישות כשהגיע זמנן להפטר היינו מהאכסניא שלהם שקבלום לכבוד התורה דרשו דרשות כאלו לברך את האכסניא והביא שם גם דרשה זו של אליעזר וכ"פ יפ"ת. וע' במ"ר פ"ד סי' כ' ר' יוסי עביד לה אפטרה וכן כאן ובויק"ר פר' י"ז ס"ד ר' יעקב בשם ר' יהודה בשם רבי נתן דבית גוברין עביד לה הפטרה נטילת רשות וכו' וכ"פ יפ"ת והוא לשון הפסוק. לא פטר יהוידע את המחלקות: