פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 32 · פסקה 3

כתיב ה' צדיק יבחן. לקמן פר' ל"ד סימן ב' ופר' נ"ה סי' ב' שמ"ר פר' ב' סימן ב' במ"ר פר' ט"ו סימן י"ב שי"ר סוף פסוק דודי לי ואני לו מדרש תהלים י"א:

היוצר הזה. דעת ר' יהונתן שהנסיון של הצדיק הוא להודיע לעולם שהוא צדיק וכמשל של נקישת הקנקנים שאינם לא לטובת הקנקנים ולא לטובת העולם. אלא להודיע לאחרים שהם טובים ויקנו אותם בשוְיָם וכן הצדיקים בוחן ומנסה אותם שידעו הבריות מעשיהם וידעו למה הקב"ה מטיב להם ודעת ריב"ח שהנסיון לטובת עצמו כדי שייטיב מעשיו על ידי הנסיונות שעומד בהם וזהו משל הפשתן שמקישין עליהם להשביחם ודעת ר' אלעזר שטעם הבחנת הצדיק לטובת העולם שיגין בזכותו עליהם כמשל חרישת הפרות שהוא לטובת העולם מצורך התבואה שתרבה:

מקצת שבחו. כי האדם אם משבחים אותו הרבה בפניו בא לכלל גאוה והתפארות. וע"כ טוב למעט בשבחו בפניו וכדי שלא יקפיד האדם על שממעט בשבחו. לזה דרש ראב"ע שכן מצאנו מפורש בתורה שנהג הש"י כן עם נח ור' אליעזר בנו של רי"ה מוסיף עוד שכן מצאנו אצל שבחי הש"י עצמו כי דברי ראב"ע אינם מספיקים ללמוד מהם כי מהש"י אין ראיה על האדם כי נח לא יקפיד אם הש"י קוראו צדיק ולא צדיק תמים אך איש על חבירו יקפיד. על כן מביא ראיה משבח הש"י עצמו. שבפניו אומרים מקצת שבחו. והיינו כשמדברים לנוכחו כמ"ש אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שהוא לנוכח בפניו כמ"ש מעשיך עוזך ואינו מזכיר חסד וטוב שעושה. אך כשאומרים בלשון נסתר אומרים ברחבה ובפה מלא. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו: