בן שהמר. שתיבת בן נסמך גם לתיבת וימררוהו עפ"מ כ"ב. ותיבת וימררוהו דורש כופל הרישי"ן וכאלו כתוב שתי פעמים מר ומ"ש ורובו מלשון רוב והרבה שהם הרבו למררו וכמש"ל פצ"ז ס"ז:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 98 · פסקה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעלי מחיצתו. וכי בקשת וחצים נלחמו בו ע"כ פי' בעלי מחיצתו וכ"ה בת"א כאן בעלי פלוגתא. ועי' ירושלמי פאה פ"א מד"ת מז' ק"כ ובמ"ר פי"ט ס"ב:
י"ב חדש. עמ"כ ובירושלמי שם הגירסא מפסח עד עצרת. וע"ל פל"ב ס"ח שקיץ וחורף הם י"ב חדש. ולעיל פל"ד ס"ס י"א שקיץ הוא ב' חדשים וכן החורף. שדרך כלל נחשב הקיץ לו' חדשים שכולל קציר וחום וחורף כולל זרע וקור ביחד ו' חדשים. ולישב הגיר' חורף וקיץ וחורף יתכן שהיה המעשה באמצע החורף עד אמצע החורף הבא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8