פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 77 · פסקה 1

ויותר יעקב לבדו. תיבת לבדו מיותר ודורש גז"ש בסוף הסי':

אין כאל ישורון. לפמ"ש לעיל ס"פ ל"ח שכ"מ שנאמר אין לה הוה לה בכמה ראיות וכן כאן וזה ששואל ומי כאל וכו' שמעתי:

הקדים ועשה. רומז למ"ש ויק"ר פכ"ז ס"ד קה"ר פסוק מה שהיה כבר הוא ואשר להיות וגו' ולזה צ"ל הקדים ועשה:

ואליהו מחיה מתים. מ"א י"ז. ומ"ש עוצר גשמים ג"כ שם י"ז ובויק"ר וקה"ר שם ליתא מ"ש כאן עוצר גשמים. רק כאן צריך לזה ודו"ק. ואליהו מברך המועט ג"כ שם י"ז. ואלישע מחים מתים מ"ב ד'. וכן פוקד עקרות שם וכן מברך המועט שם. וממתיק המר מ"ב ב'. ומ"ש במר כמ"ש וישלך שם מלח. וכל דברים אלו יעשה הקב"ה לעתיד. מחיה מתים כמ"ש אני אמית ואחיה וכמ"ש יחזקאל ל"ז. יברך את המועט כמ"ש הקטן יהיה לאלף כו'. וכמ"ש וצויתי את ברכתי וכן ישלח לך את הברכה. ומ"ש פוקד עקרות כמ"ש רני עקרה וכו' כי חלה גם ילדה ציון וכו' וכמ"ש הרה ויולדת יחדיו. ממתיק המר כמ"ש יחזקאל מ"ז ונרפאו המים:

ישראל סבא. זה ענין הדרשה השייך כאן על תיבת לבדו וכמש"ש בפסוק אין כאל וכו' ה' בדד ינחנו וכמש"ל פס"ו ס"ו ויתן לך כו'. וכמש"ל ס"פ ע"ט אתה וכו'. וכן לקמן פצ"ח ס"ג ע"ש והכוונה בכ"ז שנתן לו השי"ת כח נשגב לעמוד במלאך כדלקמן ויאבק איש ואין בתנ"ך דוגמא לזה. ומ"ש שמ"ר ר"פ כ"ח נתגוששת במלאכים זהו בטענות וויכוחים ולא בכח וגבורה כמו כאן: