פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 19 · פסקה 9

איך היית. הוקשה לו שהרי הוא מדבר עמו איך שאל לו איכה. ועוד איך שייך שהש"י ישאל לאדם איכה היסתר איש במסתרים ואני לא אראנו. ע"כ דורש שאין זה שאלה אלא תמיה שהקב"ה מתמה על האדם ואמר לו התבונן על עצמך היכן מעלתך הקדומה. ואא"ע לשאלת המקום ת"ע לשאלת האיכות. ומ"ש אתמול צ"ע שהרי החטא והקללה היה הכל ביום ששי כמ"ש ויק"ר ריש פר' כ"ט פר"א פרק י"א פסיקתא פר' מ"ו. ויתכן שמ"ש אתמול הכוונה כמו קודם ותחלה ועל כן אמר ועכשיו. ואם היה הכוונה על יום אתמול היל"ל והיום. אלא הכוונה תחלה:

והמה כאדם עברו ברית. איכה רבתי פתיחתא ד' והוקשה לו מ"ש כאדם. וכי כמלאך או כבהמה אלא פירושו כאדה"ר. ומ"ש הכנסתיו ואחר כך צויתיו כמ"ש ויק"ר ריש פר' כ"ט וכן הוא בפסיקתא רבתי ריש פר' מ"ו בח' הכניסו לג"ע בט' נצטוה וכפשטא דקרא תחלה כתיב ויניחהו בג"ע ואח"כ ויצו ה' אלהים על האדם. אך בפר"א פרק י"א איתא בח' נצטוה ביו"ד הכניסו לג"ע וכאן הולך לשיטתו כמ"ש ויק"ר שם ואצל ישראל תחלה צוה אותם ואח"כ הכניסם לא"י אלא אגב שאמר כן באדם. אמר אצל ישראל ג"כ גם יתכן שאצל ישראל ג"כ צוה אותם גם אחר שהכניסם לא"י ע"י יהושע וכל הנביאים וגם כוונת משה שישמרו המצות אחר שיבואו ואז חל עליהם המצות ומ"ש בשילוחין ובגירושין ההפרש שבין שילוחין לגירושין. שילוחין הוא לתיקון כענין השליחות. וכן האדם שלחו לסבול עול קללתו עד יתוקן וכמ"ש וישלחהו ה' מג"ע לעבוד את האדמה. והגירושין הוא בלא תיקון כמ"ש ויגרש את האדם ולא כתיב למה גרשו כי ענין הגירושין הוא רק שלא יהיה כאן. ובפתיחות איכה שם מקדים גירושין לשלוחין. וכן הוא הסדר הנכון עפ"י מדה ל"א. ומ"ש וקוננתי עליו איכה לבסוף ואחר הכל. כי כן דרך הקינה להיות אחר הצרה. וכמ"ש במדרש איכה וכי בוכין על המת קודם שימות אלא אחר החורבן נאמר הקינה. וכן אצל אדם נאמר לו איכה. שלא יתכן שישאל לו הקב"ה לאדם איכה הממנו יסתר כנ"ל. ע"כ דורש עפ"י מדה כ' אא"ע לשאלה ת"ע לקינה כפי המסורת והכתיב. וכמ"ש איכה ישבה בדד. ואעפ"י שתיבת איכה כתובה קודם הקללה והשילוחין זהו לפי פשוטו אך לפי הדרשה על הקינה על כרחך שהיה אחר הכל מטעם הנ"ל ודורש עפ"י מדה י"ב מדבר שבא ללמד ונמצא למד ממנו שמ"ש והמה כאדם עברו ברית ונמצא אדם למד מהם כמו שאצל ישראל היתה הקינה אחר הכל. כן אצל אדם וא"כ כאן עפ"י מדה ל"א מוקדם שמאוחר בענין וזהו עיקר הדרשה ועיין לקמן פר' כ"א סוף סימן ב' וסוף סימן ו' ג"כ שהקינה היה אחר ששלחו: