פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 59 · פסקה 9

ויאמר אליו העבד. אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי והוקשה לחז"ל שמאחר שקראו כבר בתוארים של כבוד עבדו זקן ביתו המושל וכו' איך קראו אח"כ העבד משמע עבד ככל העבדים ע"כ דרש שהוא כנען כמ"ש ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. וזהו העבד הידוע שהתחיל במרמה לטובת עצמו:

כנען זה אליעזר. הנה בפרשה זאת אינו מפורש מה שמו. אך חז"ל דורשים כן ע"פ מדה י"ז שמ"ש כאן זקן ביתו הוא אליעזר וכמ"ש ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. וז"ל הפר"א פט"ז זקן ביתו היה עבדו אליעזר וכו' ועמד נמרוד וכתב את עבדו אליעזר לאברהם וכשגמל חסד עם יצחק בנו הוציאו לחפשי והוא עוג מלך הבשן וכ"ה בתענית דף ד' סנהדרין דף צ"ה. ועיין לעיל פמ"ב ס"ח בא"א. ויתכן שהכוונה על כנען בן חם עצמו שחיה עדיין כמו כל היו"ד דורות שמנח עד אברהם כמפורש בתורה שנתארר שיהיה עבד עבדים לאחיו ויתכן שהיה עבד לכוש אחיו הבכור וכוש הוא נמרוד כמ"ש לעיל פמ"ב רס"ד. ונתן אותו נמרוד לאברהם וכמ"ש ג"כ לק' פ"ס ס"ז ע"ש ועי' פר"א:

לעשוק אהב. ומשמע שלא עשק אלא אוהב לעשוק ע"כ דורש אליעזר שרצה לעשוק האהוב כמ"ש אשר אהבת ידיד מבטן. ומ"ש מאזני מרמה כמ"ש בפר"א שם שרבקה היתה ראויה ליצחק ממעי אמה שנאמר במאזנים לעלות המה מהבל יחד ופי' כמ"ש בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב. ובירושלמי ריש כתובות ובויק"ר פכ"ט ס"ח שעד שהן עשוין הבל במעי אמן מזווגן יחד (לבד מ"ש חז"ל בחדש שמזלו מאזנים) וכנען ביקש לעשות המאזנים מרמה שישא בתו. עיין ויק"ר פי"ז ס"ד. ובזוהר פרשת שלח לך שהיה אליעזר מבני כנען ע"ש:

אולי לא תאבה. הגיר' בילקוט יהושע י"ב. אלי כתיב וכאן כתיב אולי בוי"ו אך לקמן כשספר הענין לפני בתואל ולבן כתוב חסר לרמוז על דרשה זו וכ"ה ברש"י בחומש. ויתכן שלכך רמז בפעם הב' לזרז ללבן אם לא תרצו ליתן את רבקה הרי אלי גם לי יש בת:

אתה ארור. כמ"ש ארור כנען. ובני ברוך כמ"ש לעיל פנ"ו סימן י"א ברכה לבן. ועי' לעיל פמ"ז סימן ה' ברכתי אותו זה יצחק עי' מש"ש: