ששינו לתלמי. מגילה דף ט' ע"ש:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ילדה יש לה תכשיטין. כך נתן הש"י טבע לנשים ילדות להתקשט ולהתיפות בפני בעלה. ואני צריך לדבר זה לעת זקנה אחרי בלותי היתה לי עדנה. ודורש ע"פ מדת נוטריקון עדי נאה:
זמני. על שלרוב הנשים יש קביעות זמן לנידתן:
אלא ואדוני זקן. ולא עוד אלא שאדוני זקן ואינו ראוי להוליד:
ר' יהודה אומר כו'. צ"ע דלעיל פר' מ"ז סימן ג' אמר ר' יודן שהאיש אינו מזקין ויתכן דר' יהודה דכאן אינו ר' יודן וחולק עליו גם חולק על מ"ש בסימן הקודם שזקנה של כאן הוא זקנה שיש בה לחלוחית ומ"ש טוחן כמ"ש איוב תטחן לאחר וגו' וכן ויהי טוחן בבית האסורים. ומ"ש ואינו כו' כמ"ש לקמן פר' נ"ג סימן ט' מי מלל ע"ש ותבין. ואח"כ עוד ינובון בשיבה:
מילדים עצמכם. שאמרה שרה שאחרי בלותה היתה לה עדנה שחזרה לנערותה אלא ואדוני זקן על אברהם שאחר הזקנה לא יתכן שאלד. וזה מ"ש האף אמנם אלד. ואני זקנתי מלעשות נסים. לפרש למה זה צחקה וגו' כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8