פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 52 · פסקה 11

בשיטתן השיבן. לעיל פר' י"ח סי' ה' ושם מבואר הענין באריכות ע"ש ותבין כאן וע' בערוך ערך אח א':

הלואי כו'. דקשה התעו ל' רבים. ועוד איך יאמר שאלהים התעו אותי הלא ישרים דרכי ה' ואינו מתעה. ע"כ דורש בג' אופנים הא' כאשר התעו העובדי כוכבים שהיו שונאיו על שמאס בפסיליהם ורצו להזדווג לו להרגו. ולשון להזדווג לרעה כמו לעיל פמ"ב סי' ג' לא רצו להזדווג אלא וכו' ונזדווגו לו ג' שונאים. והתעו לשון רבים על שונאיו התועים. ובעבור זה רצו להרגו. שע"כ אותי הציל אלהים מבית אבי. שהיו ג"כ עובדי כוכבים ומסרו אביו תרח ביד נמרוד כמ"ש לעיל פר' ל"ח סי' י"ג שאז השליכו אותו לכבשן האש והצילו הקב"ה כמ"ש פר"א פרק כ"ו נסיון א' וב'. והפירוש הב' ויהי כאשר התעו אותי שבקשו התועים להטעותו שיעבוד כוכבים כמותם. אלהים מבית אבי. אלהים אמר לי שאלך מבית אבי. וכמ"ש לך לך מבית אביך. ופי' זה בת"א והוה כד טעו עממיא וכו' ע"ש. וכ"ה בת"י. והפירוש הג' ויהי כאשר התעו הכשדים אז מדרכיו של הקב"ה. אותי אלהים העמיד אותי לעמוד כנגדם להוכיחם. וגם מבית אבי העמיד להוכיחם. כי תרח היה מזרע שם דור ט' לו. ושם חי עד שנת נ' ליעקב. ועבר חי עד שנת ע"ט ליעקב. וג' פירושים אלו ע"פ מדה ט':