מצוד רעים. היינו מצודו של נמרוד שנקרא גבור ציד כמש"ל פ' ל"ז סי' ב' כנמרוד גבור ציד. וכמ"ש בפר"א פכ"ד וז"ל ר"י אומר הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו היתה עמהם בתיבה וכשיצאו מן התיבה לקחה חם והוציאה עמו והנחילה לנמרוד. ובשעה שהיה לובש אותם היה כל בהמה חיה ועוף באים ונופלים לפניו. ובסוף הפרק ר' אומר כו' ומנין שהיו חמודות בעיניו שנאמר החמודות וכשלובש אותם נעשה ג"כ גבור שנאמר איש יודע ציד. וע"ל פס"ג מעט בשינוי ומדרשים חלוקים הם (יפ"ת) ומה שלח לבשם עתה אפשר שזהו שצוהו יצחק כליך תליך וקשתך ולא הבגדים:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 65 · פסקה 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אר"ש ב"ג. עיין ד"ר פ"א סי' ט"ו באריכות. שמ"ר פמ"ו סי' ד'. פסיקתא ס"פ כ"ג:
אלא דהוה ידע מה עובדיהון. ובאג"ב פמ"ב איתא שיצחק מסר הבגדים לעשו וכשראה יצחק שנשיו עובדות כוכבים מסרם לרבקה והיא ליעקב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8