למה בגנבה. עיין סנהדרין דף ל"ט ילקוט כאן:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 17 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בתחלה ברא אותה. שלא בשינה כ"א לפניו ועיניו ונמאסה בעיניו. וזהו זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה משמע בפעם זה ולא בפעם הראשון. ולזו יקרא אשה ולא לאחרת והיינו הראשונה:
אמורה הייתי. מלשון יעוד ויחוד. וכמ"ש ה' האמרת וה' האמירך. וברש"י איתא אמודה הייתי. פי' מלשון אומדנא מלשון אומדן דעת ותנאי:
הוי שהכל מן האשה. שהאשה לוקחת מן האיש את לבו ודעתו אל רצונה ופיתויה וזהו כי מאיש לוקחה זאת. לכך יש לה כח לקחת ממנו טוב טעמו ודעתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8