מן קמצא לריחיא ורבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא. כן הגירסא בילקוט כאן. ופירושו שכתוב אחריו ויקבוץ את כל אוכל וגו' ויתן אוכל בערים ואוכל פי' שראוי לאכילה ודורש שאחר שנתן התבואה בבורות ובאוצרות נתן אותם לריחים וטחנם ועשאם קמח. ורבנן דרשי לקמצים לא קמצים שלא החזיקם הקמצים ועשה הקמח גם שלא מן הקמצים:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 90 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טבריא בטבריא וכו'. וכן לקמן טבריא וציפורי. משמע שגם בטבריא וציפורי היה שבע גדול שהם ערי ארץ כנען ויוסף אמר בפירוש שבע גדול בכל ארץ מצרים. ונ"ל שהמדרש על שהוא אגדת א"י ובעיר טבריא וציפורי היו שם מקום התנאים והאמוראים והישיבות תופס ערים אלו לדוגמא. וע"ל פע"ד סי"ג ועיקר על כל ערי מצרים:
עפר וקטומיות. שהיל"ל אוכל סביבות העיר נתן בתוכה ותיבת שדה מיותר ע"כ דורש משדה העיר בתוך התבואה:
אין בה קומץ. בשיטת רבנן דלעיל לקמצים לא קמצים וכאן לא קומץ. וטבריא וציפורי לדוגמא כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8